חברת משאבות הדם ללב הגרמנית - אימפלה, שבשליטת מאיץ ההשקעות הישראלי-אמריקאי ATI - תימכר בעסקת מניות ומזומן התלויה ביעדים בהיקף של כ-100 מיליון דולר לאביומד האמריקאית.
אימפלה מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות זעיר-פולשניות למספר שימושים בקרדיולוגיה ובכירורגיה של העורקים הכליליים - העורקים המזינים את הלב.
העסקה מתבצעת שנה וחצי לאחר ש-ATI השקיעה בחברה. הקרן הישראלית גיזה, המושקעות בחממת ההאצה הקרדיווסקולרית - ATI, יחד עם קרן אוקספורד ביוסנס ו-ABN-AMRO יקבלו כל אחת 20-16 מיליון דולר לאחר שהשקיעו בחברה כ-4 מיליון דולר כל אחת ויחזירו את ההשקעה במאיץ, שלו עוד כמה פרויקטים בפיתוח.
לצד ATI השקיעה באימפלה גם קרן מדעי החיים הישראלית - מדיקה, שצפויה להרוויח סכום דומה ממימוש אחזקותיה בחברה. בשנתיים האחרונות הובלה אימפלה על ידי ATI הפועלת במודל השקעה ייחודי בעולם. ATI הוקמה על ידי הישראלי ד"ר יובל בינור (ששימש כשותף בקרן מדיקה) ואף מנוהלת על ידו.
ATI חילצה את אימפלה מפשיטת רגל שאליה נקלעה לאחר שכבר קיבלה השקעות של 44 מיליון דולר לאורך שנות פעילותה. ATI פועלת כחברת האצה (אקסלריטור) המתמחה בפיתוח טכנולוגיות רפואיות לתחום הקרדיווסקולרי ובסיסה בניו ג'רסי שבארה"ב. לדברי בינור בעקבות שתי ההצלחות של המודל של ATI היא תפנה גם להתמחויות נוספות לתחום הלב, אורולוגיה ואורטופדיה. "אנחנו חושבים שישראל מאוד מתאימה למודל ואנחנו כל העת ממשיכים לחפש פה השקעות מתאימות", אמר אתמול.
לפי ההסכם, תרכוש אביומד את אימפלה תמורת כ-4.04 מיליון מניות, 1.8 מיליון דולר במזומן ותשלומים נוספים על פי אבני דרך עד כ-30 מליון דולר. כתוצאה מכך יהוו המשקיעים ATI, גיזה, אוקספורד ביוסיינס ו-ABN-AMRO בעל המניות הגדול באביומד (כקבוצה). ל-ATI זה המימוש הגדול השני בתחום פעילות הלב שלה מאז הקמתה לאחר שחברת המכשור הרפואי PVT שהוקמה כבסיס למודל, נרכשה לפני כשנה וחצי על ידי אדוארדס לייף סיינס תמורת 155 מיליון דולר.
מודל ההאצה הייחודי שהציגה ATI היה הימור בעיקר של קרן ההון סיכון גיזה - הקרן הישראלית היחידה שמושקעת ב-ATI שהעבירה לה כ-10 מיליון דולר לפני כשנה וחצי. גיזה היא כיום הקרן הישראלית היחידה בתחום מדעי החיים שמתמחה בהשקעות באמצעות מודלי האצה יחד עם השקעות ישירות בחברות. לקרן שתי אחזקות בפעילויות האצה: הראשונה - ATI בתחום המכשור הרפואי שהוקמה בדצמבר 2003 והשקיעה בשישה פרויקטים וחברות עד כה, והשנייה - חממת ביוליין הפועלת בתחום הביוטכנולוגיה והוקמה באפריל 2003 לצד פיטנגו וטבע.
לביוליין יש היום כ-12 תרופות בפיתוח הנמצאות בשלבים שונים בין בדיקות פרה קליניות לניסויים ראשונים בבני אדם. בחממה הושקעו כ-14 מיליון דולר (כיום היא חממה המתוקצבת בידי המדען הראשי).
מי שמובילים בגיזה את הפעילות בתחום מדעי החיים וההשקעות במודלים של האצה הם הפסיכיאטר לשעבר ד"ר אבי מולכו שלפני ארבע שנים מונה לשותף ולמנהל וכן לראש תחום מדעי החיים בקרן וסגן נשיא בגיזה, אלון רייטר.
"יש לנו גישה שונה בהשקעות בתחום מדעי החיים. תמיד חיפשנו מודלים שיעזרו להתמודד עם האתגרים של השקעות הון סיכון בתחומי הרפואה שיכולים לקצר את טווח ההשקעה ואת ההיקף שלה", מסביר מולכו. "יש קושי גדול של קרנות להשקיע בשלבים מוקדמים בביוטכנולוגיה ובכלל במדעי החיים בגלל משך הזמן עד להיתכנות כלכלית ולשוק. מצד אחד, אנחנו עומדים מול אקדמיה שעשירה בפטנטים בתחומי מדעי החיים. ומצד שני, אין כל כך מי שישקיע בשלבים הראשונים. שני המודלים שבהם אנחנו משתמשים: ATI - בתחום המכשור הרפואי ללב; וביוליין - בתחום הביולוגי, מתמקדים בדרישות השוק ובשחרור פתרונות מהירים עבורו".
"ב-ATI נוצר מנגנון שמפחית את הסיכון כי הפרויקטים באים לענות על צורך שעולה מהרופאים הבכירים בשוק היושבים בוועדה המייעצת והפעילה של המאיץ. בשני המודלים הבסיס הוא הקמת מסגרת מקצועית אחת שמטפלת בכמה פרויקטים ומאפשרת לעבור את 'עמק המוות' של ההשקעות בשלבים המוקדמים", הוא מוסיף.
גיזה היא, כנראה, אחת הקרנות הפעילות בהשקעות בתחום מדעי החיים. "מאז המינוי שלי לתפקיד לפני ארבע שנים, ההשקעות של הקרן בתחום גדלו והפכו בפועל לכמחצית מהיקף ההשקעות. החלק היחסי המתוכנן למדעי החיים בקרן החדשה של גיזה הוא כשליש. מאז 2002 היינו הקרן הכי פעילה בתחום הזה עם 11 השקעות בהיקף כולל של 45 מיליון דולר", אומר מולכו.
העצות של מולכו ליזמי מדעי החיים:
ד"ר אבי מולכו, שעבר בעצמו מניהול מחלקה פסיכיאטרית לעמדת משקיע הון סיכון מסביר מה מחפשות הקרנות בתחום:
1. ההחלטה להקים חברה בתחום מדעי החיים חייבת לבוא מתוך צורך אמיתי הקיים בשוק - צורך שאין לו מענה.
2. בתחום הרפואי הכרחי שלחברה יהיו נכסים רוחניים ייחודיים. הרוכשים מחפשים את הנכסים, ולא משהו אחר.
3. הפרויקטים צריכים להיבנות באופן כלכלי שיתאים למסגרת המשאבים שקיימים אצל הקרנות. פרויקטים של עשרות מיליוני דולרים אינם מתאימים.
מודל ההשקעות של ATI מוכיח עצמו: שנה וחצי לאחר ההשקעה באימפלה הגרמנית היא נמכרת לפי שווי של 100 מ' ד'
עודד חרמוני
27.4.2005 / 18:38