גילתק - רואי החשבון של החברה מטילים ספק בקיומה כעסק חי

מאת יורם גביזון

מבקר הפנים של גילתק , גדעון הר-לב, פרש מתפקידו לפני כמה ימים, והחברה הסבירה כי הוא פרש משום שהיא לא עמדה בלוח הזמנים של תוכנית הביקורת ל-2000. תוצאותיה הכספיות של החברה שפורסמו אתמול מתארות את הרקע לפרישתו של הר-לב. לוח הזמנים של גילתק הולך ונעשה צפוף, וזמן ככלל הופך למוצר במחסור בעבור החברה.

גילתק, שעוסקת בתכנון, הנדסה ותחזוקה של מערכות תקשורת בישראל ובעולם, הפסידה 11 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2001. הפסד זה והפסד של 2 מיליון שקל מתרגום הדו"חות הכספיים של חברות בנות זרות יצר גירעון של 12 מיליון שקל בהונה העצמי.

הניסיון להרחיב פעילות לא רווחית למספר רב יחסית של שווקים זרים יצר גירעון של 22 מיליון שקל בהון החוזר של החברה, ובנסיבות אלו מביע משרד רואי החשבון של החברה, קוסט פורר את גבאי, ספק בדבר המשך קיומה כעסק חי. להערכת רואי החשבון של החברה, מותנה המשך קיומה של החברה כעסק חי בקבלת הסדרים בנקאיים לדחיית פירעון החוב ויישום תוכניות ההנהלה, שהחלו ברבעון הרביעי של 2000. תוכניות אלו כוללות קיצוץ של %15 במספר המעוסקים בחברה; סגירת מחלקת הפיתוח הבינלאומי, בשל סיום תוכנית ההתרחבות במהלך 2000; מכירת האחזקות שאינן בתחום תשתיות התקשורת האלחוטית כמו האחזקות במ.ל.ט, שעוסקת בטיהור מים ושפכים; וכן ניהול מו"מ על מכירת יתר האחזקות.

היו"ר הפעיל של החברה, מנחם קופ, מציין כי צבר ההזמנות של החברה בתחום תשתיות התקשורת נאמד ב-150 מיליון שקל (נכון לפרסום הדו"ח הכספי), כך לפחות כתוב בעמוד 11 של הדו"ח הכספי. קופ פסימי יותר בעמוד 1 של דו"ח הדירקטוריון, שבו הוא אומד את צבר ההזמנות בתחום תשתיות התקשורת ב-130 מיליון שקל. קופ יכול איפוא למצוא מזור מהיר לבעיית הגירעון בהון העצמי אם יקנה את צבר ההזמנות בעמוד 1 וימכור אותו בעמוד 11 ברווח של 20 מיליון שקל.

כך או אחרת, קופ צופה שמחזור המכירות של החברה ב-2001 יהיה גבוה ממחזורה ב-2000. זו בשורה מעודדת רק לכאורה, כי כפי שניתן להסיק מתוצאות הרבעון הראשון של 2001 והתוצאות ב-2000 - גידול במחזור אינו ערובה לשיפור ברווחיות. גילתק, כך נראה, נוהגת לעטוף את מגדלי התקשורת שהיא מקימה בכסף ולמסור אותם ללקוחותיה.

המחזור של גילתק צמח ב-18% ברבעון הראשון של 2001 לעומת הרבעון המקביל ב-2000 והסתכם ב-47 מיליון שקל, ואולם הרווח הגולמי של החברה ירד ב-16% לעומת הרבעון המקביל ב-2000 והסתכם ב-3.4 מיליון שקל, שהם %7.2 מהמחזור.

קופ מסביר את הקיטון ברווח הגולמי בעלות הסגירה של פרויקטים לא רווחיים, שנאמדה ב-1.5 מיליון שקל.

ייתכן גם כי חלק מההסבר לרווחיות הגולמית הנמוכה ולהפסדים מתרגום הדו"חות הכספיים של החברה הבת הברזילית הוא פיחות הריאל ביחס לדולר ופיחות הריאל ביחס לשקל במהלך הרבעון הראשון של 2001, מה שגרם לירידה של 1.3 מיליון שקל בהון העצמי.

גילתק מנסה אם כן לקיים פעילות בישראל, ברזיל, מקסיקו, הונגריה, צ'כיה, מרוקו וטורקיה על הבסיס הרעוע של רווחיות גולמית אפסית. הניסיון לא עלה יפה ברבעון הראשון של 2001, ועל כן ספגה גילתק הפסד תפעולי של 10.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2001 - עלייה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2000.

לדברי קופ, התמקדה גילתק ביישום תוכנית הבראה במטרה להשיב את החברה לרווחיות ולתזרים מזומנים חיובי בטווח הקצר. החברה רחוקה מרווחיות, אך תזרים המזומנים אכן שופר. הפעילות השוטפת של גילתק יצרה עודף של 24 מיליון שקל בתזרים המזומנים, בעיקר בשל גביית חוב לקוחות בסכום של 29 מיליון שקל.

גילתק פרעה במהלך הרבעון הראשון אשראי בנקאי לזמן קצר בסכום של 27 מיליון שקל והגדילה את ההלוואות לזמן ארוך בסכום של 11 מיליון שקל. קופ כותב כי החברה מנהלת מגעים עם בנקים על מבנה האשראי של החברה. בתום הרבעון הראשון של 2001 יש לחברה אשראי לזמן קצר בסכום של 48 מיליון שקל והתחייבויות לזמן ארוך לבנקים בסכום של 22 מיליון שקל.

לנוכח מצבת התחייבויות זו והספק בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי, נראה שיקשה על גילתק לממש את התוכנית להקים בצוותא עם קבוצת פישמן (76%) חברה משותפת שתעסוק ברכישה, הקמה, ניהול, תחזוקה, תפעול והשכרה של אתרי תקשורת אלחוטיים בעולם, חוץ מישראל ושטחי הרשות הפלשתינית, רחמנא ליצלן.

התפוררותה הפיננסית של גילתק מזכירה את המשבר הקודם שידעה החברה במחצית 94', כשניסתה לפרוס רשת טלפוניה וטלוויזיה בכבלים בהונגריה וכמעט קרסה. גילתק יצאה מהמשבר בעור שיניה, ובסופו של דבר מכרה את הפרויקט במחצית מאי 99' תמורת 12 מיליון דולר. קופ, כבעל %40 מהחברה, משך את חלקו בדיווידנד, שהיה כמחצית מתמורת המכירה. סמנכ"ל הכספים הסביר את החלוקה בעובדה שהחברה נזילה ועומדת לפני גיוס הון בוול סטריט לצורך מימון פרויקטי תשתיות סלולריות בברזיל. מעניין יהיה לעקוב אם יצליח קופ למנוע את סוף דרכה הכלכלית של החברה, ואם שוב יימצא מי שישלם לקופ מיליון שקל לשנה תמורת הניהול שלו.