הבורסה בתל אביב ממשיכה לשבור שיאים היום, כאשר המעו"ף חוצה את רמת ה-670 נקודות. הירידה בגיוסי ההון הממשלתיים גוררת היצע נמוך להשקעות והריבית הנמוכה במשק מובילה לביקוש גבוה להשקעות.
לכך ניתן להוסיף את קניות הזרים ו-15 מיליארד שקל שהצטברו בקרנות הנאמנות מדצמבר עד פברואר. רוב הכספים אמנם נותבו להשקעה באג"ח, אך חלק גדול מגיע גם למניות. סיבות לאופוריה לא חסרות: החל ברפורמה הצפויה במיסוי ועד לתוכנית ההתנתקות הקרובה.
אחד הפעילים בבנקים הזרים אומר כי הזרים מרגישים נוח מבחינת נתוני המקרו בישראל ומרוצים גם מההתפתחויות המדיניות. עם זאת הוא מוסיף, "אנו בתקופה קצת פחות טובה מבחינת מצבם של השווקים המתעוררים, שאינם כרגע ברמות השיא".
"זרימת הכספים לשווקים המתעוררים בעולם התמתנה מעט לאחרונה, וזאת בגלל עליית הריביות בארה"ב. לכך יש להוסיף את תוכנית ההתנתקות, שלמעשה כמעט מגולמת במלואה במחירים של השוק ונשאר רק הביצוע. בסך הכל אין ספק שהשוק המקומי קצת מנותק מהעולם, עולה חזק מדי וצריך לעבור איזשהו מימוש", מוסיף הפעיל.
סוחר מבנק זר אחר אמר הבוקר כי אמנם השוק מתלהב מהצעדים שנחשפו, אך קיימים ספקות לגבי יכולת הביצוע של הממשלה, שתידרש למצוא מקורות מימון חלופיים, דהיינו - להעביר קיצוץ תקציבי או צעדים דומים לכך.
עם זאת, אותו סוחר מוסיף כי השחקנים שהביעו את החשש מיכולת הביצוע נדחקו הצידה, הבורסה תוססת והשוק ממשיך לקבוע שיאים חדשים. לדבריו, גל העליות הנוכחי הוא לא מצד הזרים אלא תולדה של התלהבות המשקיעים המקומיים.
רמי דרור ממגדל שוקי הון, אומר בהתייחס לטווח הקצר כי ארה"ב נמצאת אחרי גל של ירידות ותיקון כלפי מעלה, שבא בחשבון, יתמוך כמובן גם בשוק המקומי: "הפעילות החריגה היא במניות הבנקים שמרכזות עניין, כגון מניית דיסקונט, שמרכזת פעילות ערה ומוסיפה כעת 1.6%. בתוך החגיגה יש ניירות קטנים יותר ושלדים שהתעוררו לחיים, אבל מי שסוחב את השוק למעלה אלו הן המניות הכבדות".
אחד האנליסטים הפחות אופטימיים עמם שוחחנו הבוקר, חושש כי "המשקיעים המוסדיים קצרי זיכרון ולא למדו מנסיון העבר בהשקעתם בחברות שהבטיחו ולא קיימו".
אותו אנליסט מרחיק לכת ואומר כי הוא מייחל לראות גופים מוסדיים שדווקא עכשיו יגדילו את רכיב המזומן בתיקים שלהם: "לא נורא אם התשואות בחודשים הקרובים יירדו מעט. זה עדיף על פני השקעה בכל מיני חברות אחזקה שלא מייצרת ערך, או חברות שעדיין לא הרוויחו שקל. המוסדיים צריכים סיבות טובות מאוד להיכנס לחברות בשווי של מתחת ל-100 מיליון שקל וברוב המקרים אין כאלה סיבות".
"במקום להיצמד לחברות אמיתיות, המשקיעים קונים חברות שלא היו נוגעים בהם בעבר עם מקל. אפשר להתווכח על התמחור של אפריקה ישראל או מכתשים אגן, אבל ברור לכלום שמדובר בחברות שמייצרות ערך", אומר האנליסט.
צבי סטפק ממיטב ממקם את התמחור של השוק על סקאלה שבין 0 (הכי זול) ל-100 (הכי יקר), ברמה של 55-60: "השוק אמנם עבר את רמת האמצע, אך עדיין רחוק מהרמה היקרה ביותר. תל אביב מאופיינת כרגע בהתנתקות על תנאי - השוק יכול להמשיך לרוץ כל עוד וול סטריט לא תרד חזק מדי בזמן קצר.
תל אביב לא תוכל להתעלם מזעזועים בטווח הקצר. הזרים בודקים אותנו לפי לפי צ'כיה, הונגריה ושאר השווקים המתעוררים. אני מסתכל על השוק האמריקאי ולא רואה מציאות".
סטפק חושף מעט מהפוזיציה של בית ההשקעות שבבעלותו: "ההחזקה הגדולה ביותר שלנו כיום היא במכתשים אגן. אפשר למצוא דיסקאונט גם במניות כמו אלביט ותדיראן קשר, כור ואלרון. מהקטנות יותר אנו מחזיקים בריטליקס, מדטכניקה ומדקון. כלל ומגדל שנכנסו לפנסיה בענף הביטוח פחות אטרקטיוויות כרגע".
בתשובה לשאלה האם זכרון המוסדיים לא קצר מדי בהשקעות פזיזות, סטפק אומר כי "זה לא שוק של בועה אבל גם לא שוק של מציאות. זו לא שנה של מדדים אלא של בחירת מניות ספציפיות. יש הגיון בהתנהגות של השוק. יש מניות שעשו יותר מהמדד כמו הכימיות הגדולות ויש כאלה שלא - כמו שטראוס ואסם".
צבי סטפק: "זה לא שוק של מציאות אבל גם לא שוק של בועה - ההחזקה הגדולה שלנו היא במכתשים אגן"
עומר שרביט
2.5.2005 / 13:56