וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חקירת הלבנות ההון מתמקדת בארקדי גאיידמק; ישראל ויתרה על 156 מיליון שקל שנתפסו בלוקסמבורג

אמיר הלמר

4.5.2005 / 9:28

חלק מהכספים נתפסו בקרן השייכת לחבר הפרלמנט הרוסי ויטלי מלקין; בבקשת הפרקליטות שהוגשה בלוקסמבורג לתפיסת הכספים נכתב כי הם שייכים לכאורה למיליונר ארקדי גאיידמק ששמו נקשר לחשדות להלבנת הון בבנק הפועלים



מדינת ישראל מוותרת על 156 מיליון שקל שנתפסו לפי בקשתה בחשבונות של 3 קרנות: גלובל מרקט אופורטיוניטיס, סימפוני אינטרנשיונל ומילניום גלובל - ב-sella בנק בלוקסמבורג לפני יותר מ-5 חודשים. הכספים בקרנות הללו נתפסו כבר בחודשים נובמבר ודצמבר 2004 לאחר שהפרקליטות פנתה לשלטונות לוקסמבורג לקבל עזרה משפטית בתפיסת הכספים. בשתי הבקשות שהעבירה הפרקליטות לנציגי התביעה בלוקסמבורג נטען כי הבקשה לתפוס את הכספים מבוססת על חקירה פלילית שמתנהלת בישראל נגד איש העסקים ארקדי גאיידמק. יש לציין כי התפיסה בוצעה 3 חודשים לפני שחקירת הלבנת ההון בבנק הפועלים בישראל הפכה גלויה וככל הנראה קשורה בחקירה זו.



אלא שהקרנות המדוברות החליטו לפני כמה שבועות לפנות לבית המשפט בישראל - בדרישה לבטל את תפיסת הכספים. הקרנות, באמצעות עוה"ד שמואל קספר, טענו כי הנהנים מכספי הקרנות אינם קשורים לארקדי גאיידמק. כך נטען כי הנהנה בקרן גלובל מרקט שבה נתפסו כ-15 מיליון יורו הוא ויטלי מלקין - חבר הפרלמנט הרוסי. בקרן השנייה, סימפוני אינטרנשיונל, נתפסו כ-12 מיליון יורו כאשר הנהנה בה הוא אדם בשם ז'אן דומיניק אוקמבה שמוגדר בעתירה כקבלן כבישים בקונגו.



בעתירה טענו הקרנות המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים כי הן משקיעות את הכספים שלהן באפיקים שונים. עוד נטען כי בדצמבר 2004 הוציא סגן נשיא הממונה על החקירה בלוקסמבורג צו החרמה לכספי הקרנות לבקשת עו"ד יצחק בלום - סגן מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עירית קאהן העומדת בראש המחלקה.



עוד נטען בעתירה כי בנוסף לכספים נלקחו גם מסמכים רבים של הקרנות, בהם שוברים המעידים על העברות הכספים. בעתירה נאמר כי למרות שחלפו 5 חודשים מאז הפכה החקירה לגלויה לא הוגש שום כתב אישום נגד גאיידמק והקרנות המדוברות לא נחקרו ולא הוגש נגדן כתב אישום.



עוד נטען בעתירה כי מאז דצמבר פנו הקרנות לפרקליטות ואפילו לשרת המשפטים, ציפי לבני, כדי לבטל את צווי התפיסה אך ללא הואיל. בעתירה נטען כי הקרנות העבירו מיוזמתן 300 מסמכים המעידים על זהות הנהנים בכספים והמנהלים בקרנות, אך בפרקליטות לא בחנו אותם. לטענת הקרנות החשבונות שלהן נבדקו על ידי הרשויות בשווייץ ובלוקסמבורג ונמצאו כשרים. למרות זאת נטען בעתירה כי בפרקליטות הודיעו לב"כ הקרנות כי הם משוכנעים כי מדובר בכספי הלבנת הון במובן של אי תשלום מס הכנסה. על כך נטען בעתירה כי עבירות מס אינן נכללות בחוק הלבנת הון ולכן אין לתפוס אותם.



העתירה הוגשה במקור לביהמ"ש המחוזי בירושלים שם התקיים דיון בפני השופט דוד חשין. בדיון אמר נציג הפרקליטות עו"ד בלום כי לא התבקשה פעולה של חילוט הכספים, ועיקר הבקשה היתה לקבל מסמכים הקשורים ככל הנראה לחקירה בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון.



מנספחי העתירה עולה עוד כי לפני כחודשיים התנהל הליך משפטי בביהמ"ש בלוקסמבורג המתייחס לתפיסת כספים ב-3 קרנות אחרות שגם לגביהן ביקשה ישראל הקפאת הכספים בחשד שהן שייכות לגאיידמק. 3 הקרנות הנוספות ביקשו לבטל את צווי התפיסה. בהחלטה של ביהמ"ש בלוקסמבורג נקבע כי התיאור שהעבירה הפרקליטות כבסיס לבקשת התפיסה אינו מאפשר לקבוע כי גאיידמק הוא חלק מארגון פשיעה כלשהו.



ביהמ"ש דרש מהפרקליטות פרטים נוספים בעניין אך לא ברור האם אלו הועברו. לפני ימים אחדים הודיעה הפרקליטות לבג"ץ, באמצעות עו"ד מיכל צוק, כי מטעמים שאינם קשורים בעתירה היא הודיעה לרשויות בלוקסמבורג כי היא אינה עומדת עוד על הבקשה לתפיסת הכספים ב-3 הקרנות שעתרו לבג"ץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully