עו"ד יחזקאל בייניש אינו מתייחס אל המקרה שלו כאל תקדים, ומדגיש כי מדובר בעניין ייחודי ביותר: "מדובר בעמותה שככל הידוע לי אין עוד אחת כמוה במדינה. התזמורת היתה בעבר חלק מרשות השידור והוחלט להוציא אותה מהרשות כדי לאפשר את הגדלת התקציב שלה. הרשות נשארה אחראית על תקציב המשכורות מכוח החלטת ממשלה, ולעמותה הצטרפו כשותפות עיריית ירושלים, משרד החינוך והתרבות וקרן ירושלים.
בייניש אומר עוד כי ראשי העמותה לא היו אנשים אלא גופים ציבוריים. "אני כלל לא הייתי חבר עמותה, אלא נציג רשות השידור. בוועד המנהל ישבו 12 איש, מתוכם 9 אנשי רשות השידור. הרשות מצד אחד לא העבירה את התקציב לעמותה, ומצד שני ידעה כי הדבר אינו מאפשר את תשלום הניכויים".
למה לא הופסקה פעילות התזמורת?
"כשביקשתי לפרק את העמותה, קיבלתי מכתב מרשות השידור שאסר עלי לפרק את העמותה. זה נבע ממדיניות שביקשה לא לפרק גוף תרבותי באמצע הימים הקשים של אינתיפאדה ופיגועים שבהם אין לתושבי ירושלים הרבה מקומות לבלות. הלחצים הגיעו מהעירייה ומגורמים בשלטון. גורמי ממשל רק שיבחו אותנו איך אנחנו מצליחים להמשיך לשרוד בלי תקציב ועודדו אותנו להמשיך לפעול".
למה התקציבים שכן הגיעו לעמותה לא הועברו לרשויות המס?
"העמותה עבדה על פי תקציב שנקבע בממשלה. שיקול הדעת שלנו היה מאוד מוגבל. אנחנו לא קבוצת כדורסל שיכולה להחליט לא לקנות חולצות לשחקנים. את הכספים שהיו שילמנו למשכורות רק כדי לא לשלוח 100 עובדים הביתה ולהפסיק את הפעילות של התזמורת. הגענו גם להסדר עם רשויות המס שהכספים ישולמו אחרי שנקבל הלוואה שהיתה אמורה להינתן לנו.
ומה קרה להלוואה?
"רשות השידור התנגדה לקבלת ההלוואה, ואז התפטרה ההנהלה והעמותה נכנסה להליכי פירוק".
הפרקליטות בוחנת את סמכות רשות המסים להגיש כתבי אישום עקב תקדים בייניש
תמרה לב
8.5.2005 / 9:24