החניון נבנה בשיטת הפל-קל והדיירים תובעים 14 מיליון שקל פיצויים

כ-200 דיירים, המתגוררים ב-4 בניינים בגבעתיים שלהם חניון משותף שנבנה לטענתם בשיטת הפל-קל האסורה, הגישו היום תביעת פיצויים בסך 14 מיליון שקל נגד עיריית גבעתיים, חברות הבנייה וממציא שיטת הפל-קל.



המדובר בדיירי 3 בניינים ברחוב בן גוריון 250 - 254 ודיירי בניין ברח' בן צבי 50 בגבעתיים. לטענת הדיירים, בעקבות גילוי שקיעות בתקרת החניון המשותף המיועד לכל הדיירים, התנערו כל הגורמים הרלוונטיים מאחריותם, החניון נסגר והם נאלצו לממן מכיסם עבודות שיפוץ שהועילו רק לפרק זמן קצר.



התביעה הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד החברות שהקימו את הבניינים, רמת אביבים, קרת חברה לשיכון ומשהב חברה לשיכון בנין ופיתוח; הקבלן המבצע, א.צ. ברנוביץ ובניו קבלנות ובניה; החברה שנתנה את שירותי הקונסטרוקציה, יהודה יזהר תכנון והנדסת בנין; ממציא שיטת הפל-קל משה רון שתכנן את תקרת החניון ונגד עיריית גבעתיים.



לטענת הדיירים, בשנת 1998 התגלתה בתקרת החניון שקיעה, ומהנדס העיר שהוזעק למקום קבע כי יש חשש לשקיעות נוספות ולהתמוטטות התקרה והכריז על החניון כמבנה מסוכן. בעקבות ההכרזה נאסר השימוש בחלק העליון של החניון וכן בחניון התת קרקעי.



לטענת הדיירים, למרות פניותיהם לראש העיר, הוא לא טרח להכריח את הנתבעות לבצע את התיקונים הנדרשים במקום ונקבע כי החניון התת קרקעי יישאר סגור. סגירת החניון גרמה לדיירים נזק כבד ביותר, שכן מדובר ב-200 מקומות חניה, חלקם לדיירים שההליכה קשה עליהם. לטענתם, המטרד והנזק היה כה רב, עד כי הדיירים היו מוכנים להסתכן ולחנות בחניון למרות הסכנה הכרוכה בכך.



בסופו של דבר, לטענתם, הם נאלצו לממן מכיסם את עלויות תיקון החניון, לאור התנערותם של כל הגורמים הרלוונטיים מאחריות. ואולם לטענתם גם ביצוע התיקונים לא הועיל, שכן במהלך החורף בשנת 2002 התגלו חדירות מי גשמים מתקרת הפל-קל ובחניון נדרש תיקון יסודי. עוד נטען כי העובדה שהחניון למעשה אינו ראוי לשימוש גורמת לירידת ערך הדירות שבבעלותם שכן עליהם לידע כל קונה פוטנציאלי על מצבו הנכון של החניון ועל הסיכון בעצם החניה בחניון.



הדיירים דורשים לקבל החזר על הוצאות שהוציאו לשיפוץ החניון והוצאות עתידיות לצורך שיפוצו המקיף וכן פיצויים לכל הדיירים בגין עוגמת נפש - בסה"כ 14 מיליון שקל.



הדיירים מיוצגים בתביעה באמצעות עו"ד דב פישלר; הנתבעות טרם העבירו כתבי הגנה.



א 1625/05