במשך שנים נאנקו בתעשיית המחשוב הישראלית לאחר שספגו את נחת זרועו של סגן החשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן, האחראי על מחשוב משרדי הממשלה. "כהן מרכז את כל הסמכויות - קובע איזה פרויקטים ייעשו ואחראי על רכישות הציוד לפרויקטים. מי שמסתבך איתו מחוק מפרויקטי המחשוב של משרדי הממשלה", טענו אז בתעשייה.
במשך שנים זעקו חברות התוכנה הישראליות שהן מופלות לרעה כאשר לפרויקט מרכב"ה - פרויקט המחשוב הלאומי של תשתיות המחשוב של כל משרדי הממשלה - נבחרה תוכנת סאפ הגרמנית היקרה, בעוד שלא נבדקו חלופות מקומיות זולות יותר. הם זעקו על כך שנס טכנולוגיות, המייצגת את תוכנות סאפ בישראל ואשר זכתה במכרז לאספקת התוכנות לפרויקט, מופלית לטובה על ידי כהן גם בהעסקת כוח אדם להטמעת התוכנות. ועכשיו בא מבקר המדינה ואומר לתעשייה: צדקתם, הכל נכון.
ובעוד לנו בציבור מספרים במשרד האוצר שקיצוצים בתקציב הם כורח המציאות, על כך שאין ברירה אלא לקצץ בבשר החי, בקצבאות ילדים, אמהות חד הוריות וקשישים, מסתבר שבמשרד האוצר נוהגים ברוחב לב הרבה יותר גדול בכספי ציבור כאשר מדובר במימון פרויקטים מגלומניים שיוזמים אנשי המשרד.
דו"ח מבקר המדינה על פרויקט מרכב"ה - פרויקט המחשוב הגדול ביותר במדינת ישראל, צריך ויכול לצמרר את הקוראים לגבי הליך קבלת ההחלטות במשרד האוצר והפיקוח על תקציבי הציבור.
המבקר מצביע על שורה ארוכה של ליקויים בהליך קבלת ההחלטות לביצוע הפרויקט. מסתבר שלא קדמה לפרויקט בדיקה נאותה של הכדאיות שלו ושל חלופות אפשריות זולות יותר.
כך למשל, כהן החליט שמשרדי הממשלה זקוקים לתוכנות לניהול משאבים ארגוניים (ERP) כדי לאחד את כל תשתיות המחשוב של משרדי הממשלה לפלטפורמה אחת. אבל כשזה הוחלט, לאף אחד לא היה ברור אם זה משתלם. "לא הוכן תחשיב מפורט של החזר ההשקעה הצפוי בעקבות הפעלת המערכת", נכתב בדו"ח. "האוצר הגדיר את מרכב"ה כפרויקט לאומי, למרות זאת לא הביא את העניין לדיון בממשלה ולאישורה, לפני שפירסם את המכרז העיקרי להקמת הפרויקט ולפני שהחל לבצעו. רק שנתיים לאחר פרסום המכרז ושנה לאחר שהחל ביצועו הוא הוצג לראשונה בפני הממשלה, ורק בשנת 2003 נקבעה מסגרת תקציבית לפרויקט".
גם להבין כמה כסף נשפך על הפרויקט היה קשה לאנשי משרד מבקר המדינה לדעת. למה? כי איציק כהן היה קצת עמום בדיווחים שלו. ולא מדובר בכסף קטן - מסגרת התקציב הכוללת לפרויקט עד שנת 2006 עומדת על 385 מיליון שקל. כותב המבקר: "הנתונים שמסר סגן החשכ"ל על כל ההוצאה על הפרויקט רחוקים מהלציג את מלוא ההוצאה עליו. על פי בדיקות מדגמיות שעשה משרד מבקר המדינה, ההוצאה גדולה הרבה יותר".
המבקר תוקף את ריכוז הסמכויות שניתן לידיו של כהן, אשר "איפשר מרחב תמרון גדול מאוד כגון העברת משאבי כוח אדם מפרויקט לפרויקט והן העברת עלויות". בקיצור, על פיו של כהן נשק דבר, והציבור שילם.
ומי הרוויח ובגדול מהתנהלותו של כהן? חברת נס טכנולוגיות, ספקית תוכנות סאפ לממשלה. נס זכתה במכרז לאספקת רשיונות התוכנה, אך משרד האוצר החל לאורך השנים להוציא מכרזים להעסקת יועצים להטמעת התוכנה, שם מסתבר, זכתה נס למקום מועדף, בעוד האוצר לא בדק אפשרויות אחרות להעסקת כוח אדם זול יותר.
מסתבר שיועצי סאפ מטעם נס טכנולוגיות הועסקו בממשלה בתעריפים גבוהים מאוד ללא אישור ועדת חריגים, גם אם כישוריו של אותו עובד אינם מצדיקים זאת.
לא מדובר בכסף קטן - תעריף העסקת יועץ סאפ יכול להגיע ל-300 שקל לשעת עבודה. "רוב היועצים שתעריפי שכרם גבוהים היו עובדי חברה א' (נס טכנולוגיות)", קובע המבקר. "עובדים אלה גם הועסקו זמן רב יחסית. זה גורם לכך שעלויות השכר בפרויקט משקלן גדול בהרבה ממשקלם היחסי של מחירי הרשיונות להפעלת התוכנה, שהיו הרכיב העיקרי שלפיו זכתה חברה א' במכרז".
העיתונות ביקרה בעבר לא אחת את זכיית נס במכרז, ואת הקשר הבעייתי שלה עם הממשלה - בעיקר בגלל שיו"ר נס, אהרון פוגל, הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ולכן קשריו הענפים עם משרד האוצר, כך נטען, הביאו לכך שנס תזכה למקום דומיננטי במשרדי הממשלה.
מבקר המדינה בכל מקרה, ממליץ לאוצר לבחון מחדש את כל מתכונת ההעסקה של היועצים בפרויקט.
איציק כהן מנהל את מכרז המחשוב הגדול במדינה - ונס טכנולוגיות זוכים בשמנת
גלית ימיני
9.5.2005 / 9:22