הרבה הספדים נכתבו על המסחר ברחוב הישראלי. המצב הביטחוני והכלכלי במדינה, בתוספת פיתוח מואץ של קניונים ומרכזי קניות, גרמו לנפילתו של המסחר ברחובות הערים. ואולם באחרונה ניכרת התאוששות קלה. יובל אורגד, מנכ"ל רשת המזון המהיר ברגר קינג, אומר כי הרשת, שכיום רוב מסעדותיה נמצאות בקניונים, מחפשת מיקומים חדשים, בעיקר במרכזי הערים הגדולות - תל אביב, חיפה, באר שבע, ירושלים, כפר סבא ואשקלון. לדבריו, מגמת הזניחה של מרכזי הערים, שהתגברה עם האינתיפאדה, נעצרה.
מבחינתו של אורגד, הכל שאלה של מחיר: הרשת עומדת לסגור את הסניף שלה בקניון ערים בכפר סבא ולפתוח סניף חלופי ברחובות העיר. "הקניון דרש העלאה בשכר הדירה, אך במחיר לא ריאלי. להערכתי, אנחנו יכולים למצוא מיקום טוב בעיר כפר סבא בהוזלה של לפחות 50%", מסביר אורגד את המניעים. אורגד מוסיף כי פתיחת סניף במרכז העיר מהווה גם יתרון למותג מבחינת חשיפה.
מהמספרה של מעצב השיער רוני חוליו, הפועל ברחוב דיזנגוף בתל אביב זה 17 שנה, נשקף בית הקפה היוקרתי של בוטיק קום איל פו העמוס מבקרות בבוקר שמשי. בשנה החולפת צצו בסמוך למספרה שלושה בתי קפה ומסעדה ומעצבים צעירים פתחו חנויות בסמוך לו. למרות ההתעוררות, חוליו שכבר ראה את הרחוב מתעורר ומתרסק ושוב קם לתחייה, מסרב להתלהב.
"מבחינה ויזואלית הרחוב מתעורר מאוד ויש הרגשה שסוחרים משקיעים ברחוב, אבל מבחינה מסחרית עדיין לא מרגישים עלייה בפדיונות. כמות העוברים והשבים עדיין אינה מזכירה את הימים היפים של דיזנגוף", מספר חוליו. את השינוי, הוא אומר, מרגישים בעלי העסקים בעיקר בהוצאות שכר הדירה: "כשבעלי הבתים שומעים בעיתונים שדיזנגוף מתעורר הם מנסים להעלות שכ"ד - המחירים עולים בהשוואה לתקופה שלפני 3 שנים, אבל לאו דווקא בצדק".
כשדרישות התשלום בקניונים נמצאות בעלייה בשל הביקוש, עלויות הפתיחה של חנויות ברחובות הערים קורצות לבעלי רשתות נוספים. לדברי אלי קידר, מנכ"ל זארה ופול אנד בר בישראל, הרשת בוחנת פתיחת חנויות ברחובות של שתי ערים. קידר אינו מוכן לפרט באילו ערים, כדי לא לעורר את המתחרים, אך מציין שלא מדובר בתל אביב. לדבריו, בזארה מעריכים כי בערים מסוימות יש התעוררות של המסחר ברחובות: "היתרון של רחובות ראשיים הוא עלויות השכירות הנמוכות בהשוואה לקניונים, מה שמאפשר להגדיל את הרווחיות. הפערים בשכירות ודמי ניהול מגיעים בחלק מהמקרים ליותר מ-50%".
גם משה רוזנבלום, מנכ"ל קניון שבעת הכוכבים, מזהיר מההשלכות שעשויות להיות לעלויות הגבוהות שדורשים הקניונים. "לצערי, עקב דרישות שכר דירה מופרזות בקניונים, חלק גדול מהסוחרים יבחר לא להיכנס אליהם, ויחזור למסחר ברחובות", הוא אומר.
רוזנבלום מביא כדוגמה את ההתאוששות במרכז שוסטר ברמת אביב שבו ירדו מחירי השכירות עם פתיחת קניון רמת אביב, ואילו באחרונה הוא משגשג. "השוכרים הבינו כי יש גבול למה שהם מוכנים לשלם בקניון, והמחירים בשוסטר האמירו למה שהיו פעם - 60-50 דולר למ"ר", הוא אומר. לדבריו, מי שפותח חנות ברחוב דיזנגוף בתל אביב היה שמח לפתוח חנות גם בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. השאלה היא כמובן המחיר.
תמיר בן שחר, מצ'מנסקי בן שחר, טוען בתוקף: "צפויה עדנה לרחובות המסחריים". לדבריו, הרשתות הקמעוניות שמהוות אינדיקציה לביקושים, מחפשות כיום מיקומים במרכזי הערים. בן שחר מונה בין השאר רשתות של מעדניות, כמו טיב טעם דיילי, שמחפשת מקומות ברמת גן ובערים אחרות, וכן רשתות פארם.
בן שחר אומר כי התופעה היא עולמית, אך מצביע על הנקודה הישראלית: הרשתות הקמעוניות חוזרות לרחובות "בין השאר מכיוון שקיימים בישראל רק 15 קניונים המחוללים רמות פדיון המצדיקות את גובה שכר הדירה שהן דורשות, בתוספת דמי הניהול". הוא מדגיש: "חלק מהרשתות מרגישות שבויות בידי הקניונים".
עוד אומר בן שחר: "במרכזי ערים במדינת ישראל קיים כוח קנייה של משקי בית וצעירים המתגוררים בהם. מורגשת כיום תנועה של אנשים, השבים להתגורר במרכזי הערים". לדבריו, התופעה גם קשורה לכך שמקבלי החלטות וראשי רשויות הבינו שהזניחו את המרכז העירוני במשך שנים רבות, והם מנסים למצוא דרך להחזיר את המצב לקדמותו. בן שחר, השותף בחברה המסחרית לניהול מרכז ירושלים וביוזמה לקדם מרכזים עירוניים נוספים, מספר: "בחו"ל נבחנה בכמה רשויות הקמת חברה לניהול המרכז העירוני, בדומה לחברות המנהלות קניונים או פאואר סנטרים".
אבל עוד חזון למועד. פאר נדיר, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, אינו מתרגש מהטענה כי הופיעו ניצני מסחר מחודשים בכמה מרחובות הערים. "אני חושב שהמשיכה היא עדיין לקניונים; בכל מקום שיש אפשרות למסחר נוסף, נפתח קניון נוסף. ההוכחה היא קניון גבעתיים, שירוקן את המסחר מהעיר גבעתיים", הוא אומר.
את הטענה כי העלייה במחירי השכירות במרכזי הערים מצביעה על התאוששות, הוא מבטל באומרו שהעלייה אינה מתרחשת בכל מקום. במקומות בהם ניתן לזהות שינוי מגמה, הוא אומר, ניתן להסביר זאת במחירים הנמוכים מאוד ששררו קודם לכן.
נדיר נחרץ ביותר כשהוא קובע: "אפשר לומר דבר אחד בטוח - לא רואים מגמה של מעבר מסחר מקניונים לעיר".
שי שניר, מנכ"ל רשת האופנה סיגל דקל, מסכים עם נדיר: "אני לא מרגיש שהרחוב מתעורר מבחינת מסחר. יש עליות ומורדות, אבל אני לא יכול לומר שיש מגמה של התחזקות. אנחנו כבר שלוש שנים בדיזנגוף והרחוב נשאר די סטטי". הרשת מפעילה כיום 10 סניפים, ששמונה מהם נמצאים בקניונים. "זה שתשלם שכר דירה נמוך מחוץ לקניון יכול להוריד בחצי את מחזור המכירות - אז מה עדיף? בפיתוח רשת מה שחשוב הוא שכל סניף שפותחים יהיה רווחי", מדגיש שניר.
רינה דגני, מנכ"ל מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, טוענת כי השאלה אם יש חזרה למרכזי הערים לא משמעותית ולא נכונה: "צריך לבדוק באיזה מובן. האם הכוונה להתחדשות עירונית או לשינוי בהרגלי הקנייה. הציבור הורגל בשנים האחרונות לצאת החוצה לקניונים, פאוור סנטרים ואזורי תעשייה מחוץ לעיר בהם רוכז המסחר". לדבריה, קיימת מגמה של חזרה למ
עליית השכירות בקניונים - הצ'אנס האחרון של חנויות הרחוב
סיון קלינגבייל
13.5.2005 / 8:36