"אנחנו ענף בקריסה ותוך זמן קצר לא יישארו קבלני תשתיות קטנים ובינוניים. אם לא נעזור לעצמנו - אף אחד לא יעשה זאת", כך אומר ל-TheMarker יו"ר התאחדות קבלני התשתיות בישראל אייל גבאי. "הקמנו את ההתאחדות לאור מצבנו הקשה והמצוקה הרבה בה אנו נתונים. אנחנו מרגישים כי קבלני התשתיות בישראל לא מקבלים את הייצוג ההולם בהתאחדות הקבלנים. המטרה שלנו היא לפעול במקביל להתאחדות הקבלנים והבונים ולהתמקד בתחום התשתיות".
מתוך כ-1,900 קבלנים הרשומים בהתאחדות הקבלנים והבונים, כ-500 הם קבלני תשתיות. על פי הערכות, בישראל רשומים 9,000 קבלנים כשמתוכם 3,000 עוסקים בתשתיות. "אני לא דואג לקבלני התשתיות הגדולים כמו סולל בונה, דניה סיבוס ושפיר. הם גדולים מספיק בשביל לקדם את האינטרסים שלהם גם בלי ההתאחדות. הבעיה שלנו היא עם החברות הבינוניות והקטנות, ואותן בדיוק אנחנו רוצים לייצג".
גבאי הוא הבעלים של חברת חופרי השרון הנחשבת לחברה בינונית בגודלה בענף התשתיות. עם זאת החברה היא אחת הגדולות בהתאחדות קבלני התשתיות, שקמה בחודשים האחרונים. לדבריו, עד היום נרשמו להתאחדות קבלני התשתיות 80 חברות - 200 נמצאות בתהליך רישום - והיעד שלה הוא להגיע לכל קבלני התשתיות רשומים. גבאי היה בעבר חבר בהנהלת התאחדות הקבלנים והבונים.
על השאלה, מה הדברים המרכזיים שאתם רוצים לקדם ואינם זוכים לייצוג הולם? משיב גבאי: "לדעתי, ישנן כמה סוגיות שהביאו להידרדרות הענף ובהן אנחנו רוצים לטפל. יש בעיה חמורה עם המכרזים, אין לנו מספיק ייצוג מול הממסד. יתרה מזאת, הייקור המתמשך של חומרי הגלם והתשומות לא מסייע".
לדברי אילן מרדכי, סגן יו"ר התאחדות קבלני התשתית ובעליה של חברת מרדכי בנימין ובניו, תנאי הסף של המכרזים הממשלתיים והעירוניים לא הגיוניים. "הגופים מבקשים תנאי סף ללא כל פרופורציה לעבודה שצריכה להתבצע. לא הגיוני לבקש במכרז שעבודות הגישור בו הן זניחות, בהיקף של כמה עשרות אלפי שקלים, תנאי סף של קבלן הרשאי להקים גשרים בהיקף בלתי מוגבל. בנוסף, מחיר הרכישה של מסמכי המכרזים עצמם גבוה בלא הצדקה".
מנכ"ל ההתאחדות, דוד בראל, מדגיש כי הייקור המתמשך של חומרי הגלם והתשומות כמעט וחיסל את הענף. "חלק מהתעריפים לא עודכנו וכך העלייה החדה במחירי הסולר והברזל הביאה להתייקרויות מהותיות, שהועמסו בעיקר על הקבלנים בלא שיפוי מצד מזמיני העבודות. בנוסף, נרשמה התייקרות של מוצרי תשתיות מרכזיים, כגון אספלט, והתייקרויות מקרו-כלכליות במשק, שחיסלו כמעט לחלוטין את שולי הרווח - הקטנים ממילא - של קבלני התשתיות הקטנים והבינוניים".
באחרונה רשמה התאחדות קבלני התשתיות הישג קטן. ההתאחדות הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א לפני כשלושה שבועות, בעניין מכרז שפירסמה החברה הלאומית לדרכים בישראל - מעצ החדשה.
העותרים, באמצעות עורכי הדין שרון קרופרו ושחר בן עמי, ביקשו להתיר להם לערער על החלטתו של השופט יהודה זפט, שדחה את בקשתם לצו ביניים לעכב את הליכי המכרז, ולא לפרסם את הזוכים בו. מדובר במכרז לביצוע עבודות עפר וניקוז בכביש הטבעת המזרחי בירושלים, בקטע שממחלף הזיתים דרך צומת עיסאוויה ועד צומת ענתות (כביש 437), בהיקף של 100 מיליון שקל ל-22 חודש.
"תנאי המכרז אינם תואמים את אופייה של העבודה ומציבים דרישות מרחיקות לכת להשתתפות בו, המגבילות את מספר המשתתפים הפוטנציאלי", טענו העותרים. "בכך פגעה המשיבה בעיקרון השוויון ובחופש עיסוקם של המבקשים". בשבוע שעבר, כאמור, הורתה שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, כי אין לפתוח את מעטפות המכרז עד לקבלת החלטה אחרת וכי על מעצ להגיש את תגובתה בתוך 10 ימים.
גבאי אומר כי ענף התשתיות סובל מכמה בעיות יסוד: "יש לא מעט קבלנים לא רשומים. הביורוקרטיה והסרבול הרב מוציאים את המוטיווציה ללכת ולהירשם. זמן הטיפול ארוך מדי ונגרם נזק כלכלי ותדמיתי לענף כולו". בנוסף, לדבריו, אין הכשרות ייעודיות לענף התשתיות. "מאז סגירת בית הספר נעורים, אין מוסד להכשרת מכונאים ומפעילי ציוד מכני-הנדסי, פרט לצה"ל - כלומר אין דור המשך מקצועי. אין קורסים למנהלי עבודה ותיקים ואין השתלמויות מקצועויות בהיעדר 'אבא' מקצועי, ומול כל אלה אין לנו ייצוג".
פעילות פרטיזנית
בהתאחדות הקבלנים והבונים דוחים את הטענות של קבלני התשתיות. מנכ"ל ההתאחדות שמואל הרשקוביץ: "התארגנות של כמה קבלני תשתיות להקמת נציגות מחוץ להתאחדות היא חד-פעמית. מייסדיה הם קבוצה קטנה של קבלני תשתיות, שרובם ככולם לא נטלו בשנים האחרונות חלק בעשייה הציבורית בתוך התאחדות הקבלנים למען הענף ולמען חבריהם. ההתארגנות תפגע בענף התשתיות ולא תצליח לקדם את מטרותיו".
לדברי הרשקוביץ, התאחדות הקבלנים היא הארגון המייצג היחידי של קבלני הבניין, התשתיות וקבלני הפיתוח בישראל, וככזו היא מקדמת את ענייניהם של כולם; כל ניסיונות העבר להתפצל מההתאחדות ולפעול באופן עצמאי הוכחו ככישלון. "אין ספק כי קבלני התשתיות בישראל נתונים במשבר, שנובע בעיקר מהירידה בהשקעות המדינה בתשתיות ומתחרות גדולה בין קבלני התשתיות על מעט מדי פרויקטים.
"הפעולה הנחוצה לצורך טיפול בבעיה היא ליכוד הכוחות אל מול מזמיני העבודה והגופים הממשלתיים - ולא על ידי פעילות פרטיזנית, לא מתואמת ומפוצלת. במקום לפעול מקצועית, אנו צופים בחיזיון של פעילות אקראית וללא סיכויי הצלחה לטובת הקבלנים", מדגיש הרשקוביץ.
לדבריו, בפעולתם גרמו קבלני התשתיות לפגיעה בענף כולו. "מזמיני העבודה מבינים כי הפיצול יאפשר לסרב להצעות ושיפורים במכרזים, כפי שיוצעו מעת לעת על ידי הקבלנים, ו'לשחק' בין הארגונים. התאחדות הקבלנים, כחלק מפעילותה של חטיבת הקבלנים החוזיים, פעלה מול מעצ וכבר הצליחה לטפל בתנאי הסף לאותו מכרז ולהביא להישגים חיוביים ביותר. הפנייה לבית המשפט של התאחדות קבלני התשתית בעניין כביש 437 בירושלים היתה מיותרת וחובבנית.
הרשקוביץ גורס כי בעקבות פעילויות התאחדות הקבלנים הורדו גם
התאחדות קבלני התשתיות: הענף בקריסה
שרון קדמי
13.5.2005 / 11:37