שטח ההפקר של קרנות הפנסיה

לדברי אנטלר, שאר הכספים השייכים לעמיתים מוקפאים צבורים, בסדר יורד, בקרן הגמלאות של עובדי ההסתדרות (קג"מ), נתיב, מקפת, קרן פועלי הבניין, קרן הפועלים החקלאים, קרן הפנסיה של אגד וקרן הפנסיה הדסה. "הכספים של בעלי החשבונות המוקפאים הם שטח ההפקר של קרנות הפנסיה", הוא אומר.



האם כדאי לעמית שזכויותיו מוקפאות למשוך את הסכום הצבור לזכותו בקרן? "לא בכל מקרה", אומרים זלוטניק ואנטלר. לדבריהם, אדם שהחשבון המוקפא שלו בקרן הפנסיה קטן מאוד - למשל, כמה מאות שקלים - כדאי שימשוך מיד את כספו מהקרן וישקיע אותו באפיק אחר כגון קופת גמל, ולא ימתין לגיל הפרישה. מדוע? מכיוון שלפי תקנות קרנות הפנסיה, מי שצבור לזכותו סכום המקנה פנסיה שהיא נמוכה מ-5% מגובה השכר הממוצע במשק (שהוא כיום 7,000 שקל בחודש) אינו זכאי לקבל תשלומי פנסיה. סכום פעוט ה"שוכב" בקרן פנסיה, הם אומרים, גם אינו מקנה את ההטבות הנהוגות בתוכניות החסכון השונות. זלוטניק ואנטלר אומרים כי עמית מוקפא שהסכום הצבור לזכותו בקרן הפנסיה מספיק גדול כדי להקנות לו פנסיה של לפחות 350 שקל בחודש - מומלץ כי לא ייגע בכסף עד גיל הפרישה מהעבודה. זאת, מכיוון שסכום זה יילקח בחשבון בעת חישוב הפנסיה שיקבל.



"אני מציע שכל עמית מוקפא יישב רגע ויערוך רישום של כל מקומות העבודה בהם הוא הועסק עד היום, אפילו עבודות זמניות, עונתית או סטודנטיאלית", אומר אנטלר. "לאחר מכן עליו לבדוק אם עבד בגופים גדולים בהם היו קיימים הסכמים קיבוציים, כגון סולל בונה, התעשיות הביטחוניות, רשתות שיווק, בתי הזיקוק, אל על, בתי אריזה בחקלאות או מוסד הסתדרותי. אם התשובה חיובית, קרוב לוודאי שיש לו זכויות בקרן פנסיה. "בהמשך יש לפנות בכתב למינהלת קרנות הפנסיה. אל תתפלאו אם תגלו שאומנם צבורים לכם כספים.