אנשי ההון סיכון שוב מאמצים אל חיקם את חברות טכנולוגיית הקוד הפתוח

מאת גרי ריבלין



בפעם הראשונה שמרק פלורי ניסה לגייס כסף לסטארט אפ הטכנולוגי שלו באמצע שנת 2000, אמרו לו אנשי ההון סיכון כי התוכנית העסקית שלו לא סתם גרועה - היא איומה. לא די בכך שפלורי תיכנן להתחרות בחברות ענק כמו איי.בי.אם: המוצר שלו היה תוכנת קוד פתוח שהתכוון לחלק בחינם.



כעבור ארבע שנים, ניסה פלורי בשנית. המודל העסקי שלו עדיין היה מבוסס על חלוקה חינם של קוד תוכנה, אלא שהפעם נלחמו זה בזה אנשי ההון סיכון על מימון החברה שלו, JBoss. בפברואר 2004 קיבלה 10 JBoss מיליון דולר משתי חברות הון סיכון ידועות - אקסל פרטנרס מקליפורניה ומטריקס פרטנרס ממסצ'וסטס.



אנשי ההון סיכון שוב מאמצים אל חיקם את חברות טכנולוגיית הקוד הפתוח. JBoss, שמייצרת תוכנה לשליטה ביישומי אינטרנט, היתה אחת מ-20 חברות בתחום הקוד הפתוח שגייסו מחברות הון סיכון סכום כולל של 149 מיליון דולר ב-2004, לפי הערכות חברת המחקר ונצ'ר-וואן. לפחות שלוש חברות סטארט אפ בתחום הקוד הפתוח גייסו 20 מיליון דולר, בחודש שעבר בלבד.



ואולם, לנוכח כמה כישלונות כבדים שנרשמו בתחום הקוד הפתוח בסוף שנות ה-90, השאלה המתבקשת היא אם כמה מאנשי ההון סיכון פשוט נפלו על הראש. ב-99' וב-2000 השקיעו קרנות הון סיכון 714 מיליון דולר ב-71 חברות קוד פתוח, לפי נתוני וונצ'ר-וואן; מרבית הפרויקטים הללו קרסו בסופו של דבר.



טורבולינוקס, שגייסה 95 מיליון דולר על בסיס הרעיון למכור גירסה משופרת של לינוקס - מערכת ההפעלה המבוססת על קוד פתוח - היתה אחד הכישלונות הבולטים, אם כי שרידי החברה עדיין פועלים באסיה. לינוקסקייר, חברת ייעוץ שקיבלה מימון מחברות הון סיכון דוגמת קליינר פרקינס וקופילד אנד ביירס, נכשלה אף היא, ועמה ירדו לטימיון 80 מיליון דולר לפחות.



"כולנו למדנו מכישלונות רבים וכואבים", אמר פיטר פנטון, שותף באקסל שהשקיעה בשתי חברות סטארט-אפ בתחום הקוד הפתוח לקראת סוף שנות ה-90. הבדל גדול בין התקופה ההיא לימינו הוא קצב האימוץ המוגבר של תוכנות קוד פתוח בקרב לקוחות במגזר התאגידי. הבדל נוסף הוא ההצלחה היחסית של רד האט, חברת סטארט-אפ בתחום הקוד הפתוח, שהונפקה לציבור ב-99' ומרוויחה ממכירת תוספות ושירותי תחזוקה לחברות שמשתמשות בלינוקס.



רד האט הפכה למקור השראה לחברות קוד פתוח ולמשקיעים בהן, משום שהיא הוכיחה שניתן לבסס שירותים עסקיים מכניסים על חלוקת תוכנות חינם. רד האט גם מתחייבת בפני הלקוחות כי יישומים פופולריים רבים יפעלו על מהדורת לינוקס שהיא משווקת. החברה רשמה הכנסות של 125 מיליון דולר ב-2004 ומתהדרת כעת בשווי שוק של כ-2 מיליארד דולר.



"יש משהו מרגיע בכך שחברה ציבורית בשווי של מיליארדי דולרים עומדת מאחורי המוצר שלך, בנוסף לערבות החברה למוצר", אמר ויליאם קייזר, חברת מועצת המנהלים של רד האט ואחד המשקיעים הראשונים בחברה. "זה דבר רב ערך מבחינת הלקוח, גם אם מבחינה טכנית הוא יכול להוריד את כל התוכנות הללו בחינם".



הצלחתה של רד האט יצרה מודל עסקי רבים מיזמי הקוד הפתוח, כולל פלורי. גם חברות הון סיכון התלהבו מכך, ונראה כי הן משתוקקות להשקיע כמעט בכל חברת קוד פתוח כדי להשיג נתח בתחום. פנטון, למשל, ראה הזדמנות טובה בחברת JBoss, שתוכנת הקוד הפתוח שלה מתחרה במוצרים תואמים הנמכרים על ידי IBM ו-BEA סיסטמס.



"אנשים חשבו שהשתגענו כשהחלטנו להשקיע בחברה", אמר פנטון. "הם אמרו לנו - איך אתם יכולים להשקיע בחברה שאין לה הכנסות ממכירת רשיונות תוכנה? לא למדתם דבר מסוף שנות ה-90?".



ואולם, לדעת פנטון יש היגיון במודל העסקי של JBoss, שמבוסס על מכירת שירותי תמיכה. לדברי פלורי, החברה הצליחה כל כך עד שב-2004 היה לה תזרים מזומנים חיובי. עד שפנטון החליט להשקיע בחברה, הורידו משתמשים יותר מ-2 מיליון עותקים של תוכנת JBoss. לדברי החברה, שמעסיקה 110 עובדים, עד היום הורדו יותר מ-6 מיליון עותקים של התוכנה. "קול אחד בתוכי תהה תמיד אם השתגעתי, אבל אי אפשר להתווכח עם יותר משני מיליון הורדות", אמר פנטון.



הדעה הרווחת בקרב אנשי ההון סיכון היא כי JBoss ו-MySQL (חברת מסדי נתונים מבוססי קוד פתוח פופולריים) הן בעלות יכולות הפצה המונית שמספיקות כדי להניב הכנסות שמצדיקות השקעת הון סיכון. עם זאת, מערך הפצה רחב היקף - מהסוג החיוני למודל עסקי מבוסס שירותים - הוא עדיין נדיר למדי.



"למרבה הצער, המגזר שלנו נוטה לסבול מ'תופעת העדר' שכה אופיינית לעולם ההון סיכון", אמר קייזר. "הרבה אנשים אומרים - הי, רד האט היתה הצלחה גדולה, בוא ננסה לשחזר את ההצלחה הזו. אבל להוציא כמה מקרים יוצאי דופן, אני לא בטוח שניתן יהיה לשחזר את ההצלחה הזו".



עם זאת, מוצרים רבים של תוכנות קוד פתוח, בעלי תפוצה מוגבלת, עדיין מעוררים עניין בקרב חברות הון סיכון ומימון. עשרות אלפי מוצרים רשומים באתר SourceForge.net, קהילת פרויקטים בתחום הקוד הפתוח הממומנת על ידי המגזר העסקי.



"אני מביט על כמה מההשקעות שבוצעו, ואני פשוט לא מבין אותן", אמר מייקל אולסון, מנכ"ל סליפיקט סופטוור, ספקית מסדי נתונים מבוססי קוד פתוח ממסצ'וסטס, שמייעצת לכמה חברות הון סיכון בתחום הקוד הפתוח. לדבריו, חברת סליפיקט, שמעולם לא גייסה כספי הון סיכון, עברה לרווח כבר ב-96' לאחר שהחלה לגבות מיצרניות תוכנה אחרות דמי רישוי שנתיים עבור השימוש במוצר שלה.



דן רימר מחברת אינדקס ונצ'רס, אחת המשקיעות המוקדמות ב-MySQL, נחשב לאחד ממשקיעי ההון סיכון המובילים בתחום הקוד הפתוח. אף הוא גורס כי כמה מהפרויקטים שזכו למימון בחודשים האחרונים לא ממש מבטיחים. רימר נפגש עם עשרות חברות סטארט-אפ בתחום הקוד הפתוח בשנתיים האחרונות, אך החליט לבסוף להשקיע רק בשלוש מהן. פלורי מ-JBoss מוסיף: "אני נרתע מעט כשאני רואה כמה מהחברות שזכו למימון. אני חושש שהן שוב עלולות להעניק לתחום שם רע, כמו ב-2000-'99".