לא רק עבירות על חוק ני"ע: איברהים בולוס מואשם גם בגניבת 10 מיליון שקל ובזיוף קבלות

כתב האישום שהגישה פרקליטות מסוי וכלכלה נגד איברהים בולוס, בנו יעקב בולוס וחתנו עזמי נשאשיבי - שלושתם מנהלים, דירקטורים ובעלי מניות בחברות בולוס גד ובולוס גד תיירות ומלונאות - מסתמן כאחד החמורים שהוגשו על ידה בשנים האחרונות.



איברהים ויעקב בולוס מואשמים בשורה של עבירות הכוללות גניבת כספים מחברה ציבורית בידי מנהל, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת, בנוסף לאישומים החמורים המיוחסים לכל השלושה בנוגע לעבירות של אי דיווח לציבור המשקיעים על מידע מהותי, הכולל מידע שהביא לקריסתה של החברה החברה, והכללת פרטים מטעים בדו"חות כספיים ובתשקיף.



כתב האישום חמור גם משום שבאופן חריג כלולים בו גם רואי החשבון של קבוצת בולוס, ווליד סייד ששימש רו"ח של קבוצת החברות של בולוס ואלי אביגוש, שותף ממשרד ברייטמן אלמגור, המואשמים בכך שסקרו וחתמו על דו"חות כספיים בידיעה שאלו כוללים פרטים מטעים, ובכך איפשרו הלכה למעשה את הטעיית ציבור המשקיעים.



בולוס גד היתה חברה ציבורית שעסקה בבנייה, ובולוס תיירות היתה חברה בת של בולוס גד, חברה מדווחת שהנפיקה אגרות חוב לציבור ועסקה במלונאות ותיירות. איברהים בולוס שימש יו"ר הדירקטוריון ובעל מניות בשתי החברות, יעקב בולוס, בנו, שימש כמנכ"ל בולוס תיירות ודירקטור בבולוס גד, וחתנו, עזמי נשאשיבי שימש כמנכ"ל בולוס גד ודירקטור בבולוס תיירות.



כתב האישום מתייחס לשלוש פרשות. הפרשה הראשונה לגביה מואשמים שלושת בני המשפחה, עוסקת באי דיווח על מידע מהותי מצבור המשקיעים ומהכללת פרטים מטעים בדוחות מייידיים, בכוונה להטעות את הציבור ובמשך תקופה של כ-18 חודשים.



המידע שהוסתר על פי האישום, נוגע להליכי בוררות שהתקיימו בין חברת בולוס תיירות לבין בעלי ספינת השעשועים SERENADE. על פי כתב האישום, בולוס תיירות התחייבה לחכור את האוניה בשנת 2000 למשך שנה תמורת 480 אלף דולר לחודש מבעליה הקפריסאים של האוניה. חודשים ספורים לאחר מכן הודיעה בולוס תיירות לבעלי האוניה על ביטול הסכם החכירה, ובין הצדדים פרץ סכסוך משפטי שנוהל בהליך בוררות בלונדון.



בכתב האישום נטען כי כבר בשלבים המוקדמים של הבוררות התריעו עורכי הדין של החברה על סיכוייה הקלושים להתגונן מפני תביעה זו, אלא שהנהלת החברה נמנעה מלתת לכך ביטוי מתאים בדיווחיה המיידים והכספיים. גם לאחר מתן פסק בוררות כנגד בולוס תיירות שחייב את החברה ב-2.5 מיליון דולר, המשיכה בולוס תיירות, על פי כתב האישום, להטעות את הציבור ולהסתיר ממנו את תוצאות הבוררות.



על פי כתב האישום, לפי הדו"חות התקופתיים לשנת 2001 של בולוס תיירות, ביצוע כנדרש של הפרשה בסך של כ-10 מליון שקל היה חושף את החברה להון עצמי שלילי בסך 1.5 מליון שקל ומעביר את הקבוצה כולה להפסד של כ-23 מליון שקל.



הפרשה השנייה בכתב האישום עוסקת בהכללת פרטים מטעים בתשקיף של בולוס תיירות. על פי האישומים בשנת 2000, פירסמה בולוס תיירות תשקיף ובו הצעה לציבור לרכוש אגרות חוב. במסגרת התשקיף ציינה בולוס כי תמורת ההנפקה תשמש לרכישת האונייה SERENADE בסכום שהוערך ב-7.5 מיליון דולר. על פי כתב האישום, פרטים אלו היו מטעים, ונועדו לקדם את הצלחת ההנפקה, כאשר יעודה האמיתי של תמורת ההנפקה היה לכיסוי חובות חברת האם בולוס גד למחזיקי אג"ח שהונפקו על ידה.



על פי כתב האישום, מתוך תמורת 22 מיליון שקל שגייסה בולוס תיירות בהנפקה הועברו 15 מיליון שקל לבולוס גד. העברות הכספים הנ"ל לא דווחו בתשקיף וגם לא בדוחות הכספיים. פרט מטעה נוסף שהכלילה בולוס תיירות בתשקיף, על פי האישום, מתייחס ל-3 מיליון שקל שבולוס גד העבירה כביכול לבולוס תיירות תמורת מניות במסגרת ההנפקה. על פי האישום, בולוס גד מעולם לא העבירה לבולוס תיירות את הסכום האמור.



בפרשה זו מואשמים בנוסף לבני משפחת בולוס גם רואי החשבון של קבוצת בולוס, ווליד סייד ואלי אביגוש, שעל פי האישומים גילו שהועברו כספים בניגוד לאמור בתשקיף ולמרות שידעו על המעשים האמורים, כך נטען, בחרו לדווח לציבור באורח מטעה על נושאים אלה.



הפרשה השלישית לגביה חשודים איברהים ויעקב בולוס עוסקת בגניבה ממש. מדובר על פי כתב האישום בגניבת כספי החברה הבת של חברת בולוס תיירות - חברת The Floting Palace LMT (TFP). על פי כתב האישום, בין החודשים דצמבר 2000 ומארס 2001 נטל איברהים בולוס 2.4 מיליון דולר, כלומר למעלה מ-10 מיליון שקל, מקופת חברת TFP, תוך הסוואת הפעולה על ידי הסכם הלוואה פיקטיווי. עוד נטען בכתב האישום כי מאוחר יותר יצר בולוס מצג שווא כאילו ההלוואה הוחזרה לחברה בכך שבולוס שילם עבורה את הסכום שהלווה במסגרת עסקה לרכישת אוניה שעשועים בשם Primexpress . זאת, כך נטען, על ידי זיוף קבלות בסכום כולל של 1.5 מיליון דולר, אשר מתעדות תשלום, לכאורה לבעלי האונייה בסכום הנ"ל. בפועל, כך נטען, התשלום לבעליה לא בוצע מעולם.