במשך ארבעה חודשים עשתה קבוצת סטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה העברית עבודת בילוש במטרה לתעד את תנאי ההעסקה של עובדי קבלן, שמנקים את משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בירושלים. לחלק מהמבנים לא הורשו להיכנס; באחרים שיתפו המאבטחים פעולה והכניסו אותם, אולי מתוך סולידריות מעמדית. היו מנקים שחששו לדבר; אחרים הסכימו, אבל חזרו בהם. בסופו של דבר התוצאה בכל המוסדות היתה זהה. "בכל 17 משרדי הממשלה והרשויות שבהם ביקרו הסטודנטים הם לא מצאו עובד אחד שמקבל את השכר והתנאים המגיעים לו על פי חוק", אומר עו"ד אבישי בניש, מנהל הקליניקה לרווחה תעסוקתית בפקולטה למשפטים, שהנחה את הפרויקט. ממצאי הפרויקט יוצגו מחר ביום עיון שתערוך האוניברסיטה העברית על אחריות המדינה כלפי עובדי קבלן.
הסטודנטים הצליחו לערוך ראיונות מפורטים עם כ-50 עובדי ניקיון ושוחחו שיחות קצרות עם עשרות אחרים. "זה לא מחקר אמפירי, אבל בכל מקום שזרקנו אבן מצאנו הפרות נרחבות של זכויות עובדים", אומר בניש. כך, למשל, בבית הדין לעבודה בירושלים ובבית משפט השלום בבירה נמצא שעובדי קבלן לא קיבלו גמול שעות נוספות, תשלום בעבור ימי חופשה וחג, תשלום בעבור ימי מחלה, דמי הבראה או הפרשות לקרן פנסיה.
מדובר לא רק בהפרת חוקי עבודה אלא גם בסתירה של הוראות החשב הכללי במשרד האוצר, שלפיהן קבלני ניקיון מתחייבים בחוזה עם משרדי הממשלה להעסיק את עובדיהם לפי החוק. "להבנתנו, על הנהלת בתי המשפט כמעסיקה בפועל, ובמיוחד כגוף ציבורי המחויב לפעול על פי נורמות של הגינות, מוטלת החובה לוודא באופן סביר כי זכויותיהם של עובדים המועסקים בחצריה אינן מופרות", כתבו בשבוע שעבר בניש והסטודנטית נטע בקר למנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון.
לדברי השניים, עובדים שעמם שוחחו הסטודנטים חששו שהגשת תלונה או תביעה למימוש זכויותיהם תביא להתנכלות מצד הקבלן ואף לפיטוריהם. "היו אף עובדים שציינו כי בהיעדר כתובת ברורה להגשת תלונה אנונימית הם עומדים חסרי אונים בשעה שזכויותיהם מקופחות", הם כתבו לאוקון. "אנו פונים אליך בבקשה לבדוק את הנושא ולפעול באופן נמרץ לאכיפת חובות הקבלן על פי חוזה ההתקשרות ועל פי דיני העבודה".
מכתב דומה נשלח למנכ"ל משרד הרווחה, הפרופ' דב גולדברגר, על ידי בניש והסטודנט נועם אבחסרה בנוגע למאבטחים שמועסקים באמצעות קבלן. מטרת הסטודנטים היתה אמנם לבדוק את תנאי ההעסקה של המנקים, אבל כשביקשו להיכנס ולראיין את עובדי ניקיון שאלו אותם חלק מהמאבטחים אם יוכלו לברר טענות נגד החברות שמעסיקות אותם.
במקרה זה נמצא אמנם שרק 22% מהמאבטחים לא קיבלו דמי הבראה - לעומת יותר מ-80% מעובדי הניקיון - אבל הם קופחו ברכיבים אחרים של שכר או הטבות.
מכלל העובדים שרואיינו, 90% דיווחו שאינם מקבלים תשלום כחוק בעבור שעות נוספות ואין מפרישים בעבורם לקרן פנסיה, 85% לא קיבלו תשלום בעבור חופשה שנתית ו-100% לא קיבלו תשלום בעבור ימי מחלה וחגים. הסטודנטים מעריכים שמדובר בהפרות שגורמות לכל עובד הפסדים של אלפי שקלים בשנה. "עובדי הניקיון שייכים לקבוצות אוכלוסייה חלשות יותר וההפרות כלפיהם חמורות יותר", אומר הסטודנט זיו כהן.
בבדיקה נמצא ש-52% מהעובדים הם עולים חדשים, 25% הם ערבים והיתר צברים. הסטודנטים מצאו עוד שרוב העובדים לא מודעים לזכויותיהם ולא מבינים את תלושי השכר שהם מקבלים. חלקם היו משוכנעים שהם לא אמורים לקבל תוספת שכר בעבור שעות נוספות, למשל. "זו לא עבודה משרדית", הסבירו כמה מהם. אחרים אמרו לסטודנטים שבחברות קבלן לא צריך להפריש לקרן פנסיה של העובדים.
"פגשנו אנשים שקופים, אפילו המאבטחים לא הכירו אותם", אומרת בקר. "חלק מהם שמחו שסוף סוף מישהו שם לב אליהם ושואל אותם על העבודה שלהם, אבל רובם לא האמינו שיצא משהו מהשאלות שלנו למרות שניסינו לשכנע שחשוב לידע את הציבור על הפרת הזכויות שלהם".
לדברי בקר, מהשיחות עם העובדים עולה שהם מחלקים את העולם לשניים - המנצחים והמנוצחים - ומתייחסים בכניעה למצבם. גישה זו התבררה לה ביתר שאת כשהתחזתה לעובדת ניקיון לשעות אחדות והועסקה בניקיון בתחנת הרכבת החדשה בירושלים. כמעט כל העובדים שעמם שוחחו הסטודנטים אמרו שאף פעם לא נשאלו על תנאי העסקתם על ידי גורמים רשמיים במשרדי הממשלה שאותם הם מנקים. רק במשרד אחד לקח על עצמו עובד בכיר לבדוק תלושי שכר של עובדי קבלן בצורה מדגמית והעובדים דיווחו שהקפדה זו נשאה פירות.
התיעוד של הסטודנטים ידוע כ"ווצ'ינג", פעילות מקובלת בתחום זכויות האדם שמוכרת בישראל מפעילות המתנדבים במחסומי צה"ל בשטחים, שם הם מתעדים הפרת זכויות של פלשתינאים. תיעוד וחשיפת פגיעה בעובדים החלו בתחילת המאה שעברה אבל רק באחרונה החליטו גופים, כמו הקליניקות המשפטיות, לעשות שימוש מחודש בשיטה זו כדי לברר את היקף התופעה של העסקה פוגענית בישראל.
"במצב מתוקן המדינה, כמעסיקה בפועל וכמי שאחראית לאכיפת חוקי העבודה, היא שהיתה אמורה לשמור על זכויות עובדי קבלן בחצרותיה ובכלל", אומר בניש. "אבל במקום להוות דוגמה להעסקה הוגנת עולה חשש שהמדינה נותנת יד להעסקה פוגענית בכך שהיא עוצמת עיניים למה שמתרחש מתחת לאפה".
מפקירים את עובדי הקבלן: גם במשרדי הממשלה מופרות זכויות עובדי הניקיון
רותי סיני
16.5.2005 / 8:03