חלל / בוטל שיגור הטלסקופ הלווייני שפותח באל-אופ

מאת דבי קאופמן

ביטול הפרויקט הבינלאומי של לוויין המחקר המדעי SRG8 הנחיל אכזבה רבה בישראל, מאחר שטלסקופ החלל המדעי שפותח באל-אופ, בהשקעה כוללת של 12 מיליון דולר, היה אמור להשתתף בפרויקט. "אם הלוויין היה משוגר לחלל - ישראל, אל-אופ ואוניברסיטת תל אביב היו זוכים לחשיפה תקשורתית גדולה", אמר השבוע מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי הר-אבן. "למרות זאת", התנחם, "לפיתוח הטלסקופ היתה חשיבות רבה, שכן הוא שימש בסיס למחקרים בתחום, שאלמלא הפרויקט הבינ"ל, לא היו מגיעים אל החוקרים".

בעיית התקציב היא כיום הבעיה הגדולה של חקר החלל בישראל. ב-2001 הסתכם תקציב חקר החלל בישראל בכ-60 מיליון דולר, שניתנו במסגרת תקציבים ביטחוניים לפיתוח מערכות ביטחוניות בתעשייה האווירית, רפא"ל או חברות אחרות. תקציבי מחקר אזרחיים מועברים לגופי המחקר באמצעות סוכנות החלל הישראלית (ISA), שתקציבה ב-2001 היה 700 אלף דולר.

"ישראל תפגר אחרי אירופה, ארה"ב ורוסיה"

הר-אבן מתכנן לבקש למשרדו ב-2002 תקציב של 1.5 מיליון דולר לצורך מימון תוכניות מחקר אקדמיות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים. ואולם לאור תקציבו הדל של משרד המדע, נראה שהוא פסימי באשר ליכולת השכנוע שלו. "בסופו של דבר", הזהיר, "אם ישראל לא תשקיע בתשתיות החלל, בתוך כמה שנים תמצא עצמה בפיגור מול מדינות אירופה, ארה"ב ורוסיה, שבהן נחשב החלל למשאב בעל פוטנציאל כלכלי עתידי, שעשוי להניב תשואות גבוהות מאוד".

סוכנות החלל הישראלית הוקמה ב-82' כדי לקדם פרויקטים אזרחיים בתחום החלל, ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים ולהקים תשתיות מדעיות לפרויקטים ומרכזים לחקר החלל. פרויקט טלסקופ החלל יכול היה להיחשב לאחת מהצלחותיה הגדולות, אך סגירתו מלמדת שגם המדינות העשירות, למרות ההערכה שלהן לחלל, נאבקות בקשיי תקציב.

מדובר ביוזמה של סוכנות החלל הרוסית, שבתחילת שנות ה-90 העלתה רעיון לשגר לחלל לוויין מדעי הפועל באמצעות קרני רנטגן וגמא, ובתוכו 8 טלסקופים שיבחנו תופעות ומצבים אסטרונומיים, דוגמת חורים שחורים והשפעתם על כדור הארץ, סערות שמש ועוד. כך החל להתגלגל פרויקט הלוויין המדעי SRG8, הפועל זה 10 שנים בשיתוף עם סוכנויות החלל של רוסיה, ארה"ב, בריטניה, צרפת, דנמרק, שווייץ, איטליה וישראל.

החברה שנבחרה לקדם את הפרויקט בישראל היתה אל-אופ, העוסקת במערכות תצפית אלקטרו-אופטיות. במשך 10 שנים פיתחה אל-אופ, ביחד עם הפקולטה לאסטרופיסיקה באוניברסיטת ת"א, טלסקופ חלל בשם TAUVEX הפועל באורכי גל אולטרה-סגולים שמיועדים לבחון קרני X. טלסקופ זה היה אמור להיות אחד משמונה טלסקופים בלוויין הבינלאומי.

ההשקעה הכוללת בפרויקט זה הסתכמה בתחילת 2001 ב-140 מיליון דולר. ההשקעה בפיתוח הטלסקופ הישראלי נאמדת ב-12 מיליון דולר. מתוכם מימנה ממשלת ישראל 10 מיליון דולר, והיתר - מימון של אל-אופ. הטלסקופ נחשב לקל יחסית, 32 ק"ג, ובעל כושר הפרדה של 1.8 מטרים. לדברי הר-אבן, בתעשיית הלוויינים האזרחיים יש רק שני לוויינים בעלי כושר הפרדה כזה. שניהם אמריקאים, ובאחד מהם, לוויין הצילום האזרחי EROS-1, מותקנות מערכות ישראליות מתוצרת אל-אופ, ששימשו בסיס לפיתוח ה-TAUVEX.

לפני כשמונה חודשים ביקשה הסוכנות לחקר החלל הרוסית מוועדת הפרויקט תמיכה נוספת של 20.7 מיליון דולר, שיאפשרו את סיום הפרויקט. לפני שבועיים התקבלה החלטה על ידי הוועדה המקצועית של סוכנות החלל האירופית להפסיק את התמיכה הכספית בפרויקט, ובכך, ככל הנראה, סגרה את שעריו.

החלל מתאזרח

תייר החלל, דניס טיטו, שקנה במאי כרטיס טיסה לתחנת החלל הבינלאומית תמורת 20 מיליון דולר במזומן, המחיש את אמונתם של רבים בסוכנויות החלל בעולם: עתידו של החלל הוא אזרחי, לא צבאי.

השימוש החדש יחסית בצילומי לוויין לצורך תכנון תשתיתי ומעקב אחר מזג האוויר, והשימוש הוותיק בלווייני תקשורת, ממחישים חלק מהפוטנציאל הכלכלי של החלל. באחרונה החל מרכז החלל הגרמני (DLR) למכור את הפטנטים שלו לתעשייה הפרטית. בין היתר, מדובר בטכנולוגיות חישה המאפשרות לרכב חללי להתגבר על מכשולים בלתי צפויים. נאס"א שוקלת למכור טכנולוגיות בקרה מרחוק, בין היתר לצורך כיוון מרחוק של קוצבי לב שהושתלו אצל חולים, או פיקוח מרחוק על תפקודיהם של איברים מושתלים.

לדברי הר אבן, למרות המחסור בתקציבים, ישראל עדיין נחשבת לבעלת ידע משמעותי, ומדינות רבות "שמחות לקדם פרויקטים משותפים עם ישראל גם במצב הנוכחי". אחת מהן היא צרפת. סוכנות החלל הצרפתית, CNES, הנחשבת לאחת הגדולות בעולם ובעלת תקציב של 1.9 מיליארד דולר בשנה, חתמה ב-94' על הסכם לשיתוף פעולה עם ישראל לקידום מחקרים משותפים בתחומי החישה מרחוק, חקר החלל והאקלים והחלפת מידע ובסיסי נתונים. כעת מתנהלים דיונים על ביצוע פרויקטים אזרחיים משותפים עם הודו והולנד, ואולם לדברי הר-אבן, "בהיעדר תשתיות מתאימות, יהיה קשה לקדם פרויקטים אלה".