האסטרטגיה העסקית של דנקנר לא השתנתה מאז נכנס לאי.די.בי. כבר אז הוא דיבר על כך שאין פרות קדושות, כלומר כל חברה מועמדת למכירה, או לחילופין להגדלת ההחזקות בה. המטרה שהציב היתה להחזיק בחברות גדולות מובילות בתחומן, או בעלות פוטנציאל כזה, ושלאי.די.בי שליטה או השפעה מהותית על ניהולן.
החברות שסומנו על ידו כעיקריות בקבוצה עם כניסתו אליה היו ארבע חברות המטה: אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פיתוח, כלל תעשיות ודסק"ש. אליהן צורפו החברות התפעוליות כלל ביטוח, סלקום, שופרסל, אזורים, נכסים ובניין ונשר. הסיכויים שדנקנר יחליט למכור אחת מאלה שואפים לאפס. אלא אם יקבל הצעה שממש לא יוכל לסרב לה. שלוש מהחברות שסומנו בעדיפות שנייה נמכרו, או שהן בדרך להימכר - פולגת, אלביט מערכות וסאיטקס. מי שנשאר ברשימה זו הן פאנדטק, כיתן ואלרון.
בשנה האחרונה איתרו באי.די.בי פוטנציאל לא מבוטל בחברות נוספות שצורפו בזריזות לרשימת המועדפות, כמו גיוון אימג'ינג, שמעמדה שודרג ככל הנראה לרמת העדיפות הראשונה, וכן קי.בי.עיי, המ-לט שההחזקה בה הוגדלה, נטוויז'ן שמונפקת בבורסה, גולף אנד קו וכלל תיירות.
שנתיים לעסקת אי.די.בי: משפחות מנור ולבנת החזירו כבר 80% מההלוואות שנטלו
אורה קורן
19.5.2005 / 7:49