וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סוף הדרך לקרן ההון סיכון הוותיקה? קונקורד הפסיקה את גיוס הקרן השלישית לאחר שלא הצליחה למשוך משקיעים

עודד חרמוני

19.5.2005 / 8:34

תפטר חלק מעובדיה ותמשיך לנהל את הקרנות הקודמות; החברה החלה לגייס את הקרן השלישית ב-2000, הפסיקה עקב האינתיפאדה, אך איבדה מומנטום כשחזרה לגייס ב-2004



ארבע שנים לאחר שהחלה בגיוס קרן ההון סיכון השלישית בהיקף של 150 מיליון דולר, ולאחר שלא הצליחה לגייס הון משמעותי מהמשקיעים הקיימים וממשקיעים חדשים, מפסיקה קבוצת ההון סיכון קונקורד את מאמצי הגיוס שלה. הקבוצה אותה מנהלים מתי קרפ, יאיר ספראי, שי שילר ואבי דומושוביצקי, תפטר חלק מהעובדים בקרן בגלל ההפחתה בדמי הניהול שהיא מקבלת משתי הקרנות הקיימות שלה שגוייסו ב-97' ו-99'). כיום מנהלת הקרן הון בהיקף של 255 מיליון דולר שהושקעו ב-45 חברות, מהם על פי הערכות כ-60-40 מיליון דולר פנויים להשקעות. כישלון הגיוס מפתיע במיוחד לאור התדמית המצליחה של מנהלי הקרן, שנחשבים לאחד הצוותים הטובים בהון סיכון מבחינת נסיון מקצועי והצלחות ובעיקר מתי קרפ המנהל את הקרן ומזוהה עימה. גורם בתעשיית ההון סיכון אמר כי למעשה, עם הפסקת הגיוס, יוצאת קונקורד "מהמשחק".



"זה בעצם סוף דרכה כקבוצת השקעות. היא לא היתה חלק משוק ההשקעות יותר מידי זמן והרבה מכך בגלל תזמוני גיוס לא נכונים". לקרן כמה השקעות בחברות שדווקא בחודשים הקרובים צפויות לבצע אקזיט.



דובר קונקורד מסר בתגובה: "מכיוון שהקרן לא הצליחה לתזמן את המשקיעים הפנימיים והחדשים שהתחייבו, לא נוצרה מסה קריטית שאפשרה את סגירת הגיוס. בשלב זה החליטו בקונקורד להמתין עד להבשלתם של מספר אקזיטים, זאת במקביל להתאמת גודל הארגון לפעילות הקיימת".



קונקורד החלה בגיוס הקרן השלישית ממש עם תחילת המשבר הגדול בהיי-טק ב-2001 בנסיון להנות משיאה של הבועה לפני שהתפוצצה. כמה חודשים לאחר תחילת הגיוס הקפיאה אותו בגלל המצב הבטחוני והמשבר בענף. היא שבה לגייס את הקרן בתחילת 2004 באמצעות כנסי משקיעים בחו"ל והגבירה את החשיפה באמצעות נטילת חסויות יקרות בכנסים.



ל-TheMarker נודע כי אחד המשקיעים הבולטים בקרן, קרן ההשקעות הבוסטונית הידועה הרבור ווסט, הסכימה להתחייב לקרן לסכום גבוה כדי לסייע במשיכת השקעות נוספות, אולם הדבר לא סייע מספיק לגיוס. בחודשים האחרונים היתה קונקורד מעורבת בכמה השקעות חדשות לאחר הקפאה של השקעות כאלו במשך שלוש שנים, לאחר שפינתה כסף מהקרן הנוכחית שהיא מנהלת, בהיקף של 180 מיליון דולר.



קונקורד נשענה עם הקמתה לביצועים של קרן ניצנים, שניהלו קרפ, ספרי, דומושביצקי שהמשיכו לקונקורד וכן רוברט בש ומרשל בטלר שהקימו אחר כך את קבוצת ההון סיכון אינפיניטי עם אמיר גל-אור. ניצנים נחשבת לאחת הקרנות הטובות ביותר שקמו בישראל. ההצלחה של ניצנים יחד עם ההילה של צוות המנהלים יצרו סביב הקרן תדמית מאוד חזקה והיא בלטה בעיתונות. רבים בתעשייה ראו בהצלחת גיוס ההון שלה קנה מידה ליכולת של התעשייה לצלוח את המשבר בין 2004-2001. קרפ טען באותה תקופה, שקונקורד היא אחת מחמש הקרנות הטובות בישראל. אולם בשנתיים האחרונות מעמדה של הקרן פחת בעיקר בגלל היעדר כסף פנוי להשקעות והיעדר מימושים. לקרן הראשונה של קונקורד היו כמה אקזיטים בהם אקורד שזוהתה עימה וקומטאץ' אולם הקרן לא נחשבה למוצלחת דיה עבור המשקיעים. לקרן השניה היה אקזיט אחד בשנים האחרונות בקאגור והיא צפויה לרשום שלושה נוספים בסייפן (6%) וויולה ווינטגרה, אך אלו עדיין לא שכנעו את המשקיעים. חוסר ההצלחה של הקרן בלט מול הצלחתן של קרנות אחרות מהמחזור של קונקורד לגייס הון-פיטנגו, אוורגרין, ג'נסיס ואפילו קרן ללא מימושים עד כה - כרמל שהשלימה גיוס של 200 מיליון דולר. אחד המשקיעים, שסירב להשקיע שוב בקרן אמר בעבר לא לייחוס כי חלק מהבעייה של קונקורד היתה מערכת היחסים שלה עם המשקיעים הקודמים שלה. "השנים האחרונות הוכיחו שהגלגל מתהפך ומי שהחזיק את המשקיעים קצר בתקופת הבועה, נאלץ להתחנף אליהם בתקופת הפוסט-בועה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully