הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, השתתף בפאנל "המפץ הגדול", במסגרת כנס שוק ההון של TheMarker, שנערך במלון הילטון בתל אביב. "ניסינו לבדוק איפה האזרח סובל הכי הרבה מהיעדר תחרות" אמר שטרום, "היו 3 תחומים מרכזיים: המזון, התקשורת והבנקאות. בבנקאות ידענו את העבר היטב: ב-1986 עמדו כל הבנקאים הבכירים לדין על תיאום ריביות. בעסקה מוזרה יצאו כולם מכתב האישום. הקשיים בבנקים הם גדולים ביותר ומצדיקים טיפול".
שטרום הוסיף ואמר כי "רגולציה זה פינג פונג בין מפקח למפוקח. כשאני רואה כותרות על מהפכה אני שואל את עצמי מה מר ישראלי רואה בסוף היום בחשבון הבנק שלו". לדבריו, אם הרגולציה לא תפחת בעקבות ועדת בכר, זה סימן שהוועדה נכשלה במטרתה.
דוידה לחמן מסר, המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, אמרה: "סקטור עסקי מונופוליסטי שפוגע בכלכלה הוא בעייתי וזה קיים בבנקאות. דו"ח בכר נועד לאפשר לסקטור העסקי לצמוח. יש חשיבות לעגן את מסקנות ועדת בכר בחקיקה. יש מאבק על לגיטימציה של פעולת הממשלה - הסקטור העסקי מנסה לכרסם בשינויים". לדברי לחמן מסר, התחרות על הפרסומת יוצרת מצבים וקונפליקטים מעניינים ברשות המבצעת בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי.
משה טרי, יו"ר רשות ני"ע, אמר כי תפקיד הרשות הוא להגן על ציבור המשקיעים: "יש חברות שלא הפנימו שהן ציבוריות ולא פרטיות ובהן אנחנו מטפלים. אנחנו חושבים על המשקיע - מה הוא צריך לדעת. צריך להגביר את האכיפה. יש תחומים רבים שצריכים להיאכף ולא נאכפים".
טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה: "אם יש משהו בעייתי ברגולציה, זה בעצם הצורך לטפל או להגיע לפרטים שאולי לא תמיד מבטאים את מהות העניין ומרכזיותו. אנחנו עם של תחמנים, עם יצירתי - יש לנו נטייה כזו.
מנקודת מבט של רשויות, כשאתה רגולטור ואתה רואה איך בכל דבר מנסים לנצל אותך, יש לך רצון לסגור את זה ואז אתה פוגע במי שלא רצית לפגוע וזה גלגל שקשה לעצור אותו. בעיניי, צריך לפעמים לוותר בשוליים כדי להישאר עם העיקר", אמרה ירון אלדר.
לדבריה, "לא עשינו חקירות ראווה, אבל הרבה פעמים מה שעוזר זה לנקוט בסנקציות כנגד מי שלא קיים את החוק".
שטרום: "ב-1986 בכירי הבנקים התחמקו מכתב האישום בעסקה מוזרה; הקשיים בבנקים הם גדולים ביותר ומצדיקים טיפול"
TheMarker
19.5.2005 / 15:31