השופט בדימוס ישי לויט: נציגי קבוצת ליברמן רימו את המפרק של החברה הפולנית

מאת אמיר הלמר וענת רואה



פסק הבוררות שניתן בשבוע שעבר על ידי השופט בדימוס ישי לויט קובע באופן נחרץ כי נציגיה של קבוצת ליברמן, שהיתה בעבר בעלת השליטה בפז, רימו את מפרק חברת ארט בי הפולנית ונציגו בישראל, עו"ד אליהו מירון ז"ל.



לויט קבע כי נציגיה של ליברמן הסתירו את העובדה שקבוצתם העבירה ב-94' תשלום נוסף של 17 מיליון דולר לאנשי העסקים הפולנים בוגוסלב בגשיק ואנדריי גונשיורובסקי, בעלי השליטה בארט בי, תמורת הסכמתם לבטל את ההסכם שבו רכשו 50% ממניות פז.



לויט, יש לציין, כתב את פסק הבורר מבלי לשמוע את העדים של הצדדים, מאחר שאת העדים שמע הבורר דב לוין, שמת במהלך הבוררות. ייתכן שעניין זה יעלה בבקשה לביטול פסק הבורר שקבוצת ליברמן צפויה להגיש לבית המשפט המחוזי. כעת לומדים עורכי הדין של הקבוצה, בראשותו של פנחס רובין, את פסק הבוררות.



תחילת הפרשה ב-91'. בגשיק וגונשיורובסקי הגיעו לישראל עם מזוודות מלאות בכסף, ורכשו מידי משפחת ליברמן 50% מפז תמורת כ-85 מיליון דולר. לאחר כמה חודשים התברר כי השניים השיגו את כספם באמצעות הונאה בפולין.



בעקבות הידיעות שהחלו להתפרסם על השניים החליטה קבוצת ליברמן לפרק את השותפות עמם. לשם כך החלה לשתף פעולה עם עו"ד אליהו מירון, שמונה לנציג המפרק הפולני בישראל, וסיפקה לו, בין היתר, מידע לגבי נכסי השניים בארץ והאופן שבו ניתן לעקלם.



בעקבות זאת הטיל מפרק ארט בי בישראל עיקול על מניות השניים בפז, לאחר שהוסכם בינו לבין קבוצת ליברמן כי אם יזכה בסופו של דבר בתביעתו מול קבוצת בגשיק, ימכור את המניות (50%) לקבוצת ליברמן תמורת 75 מיליון דולר, בצירוף ריבית.



במקביל חתמה קבוצת ליברמן על הסכם עם הקבוצה הפולנית לביטול מכירת המניות, וניהלה מולה בוררות ארוכה. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם שמכירת המניות תבוטל, והשליטה המלאה בפז תחזור לקבוצת ליברמן. בתמורה שילמה הקבוצה 80 מיליון דולר (75 מיליון דולר בצירוף ריבית) לקבוצה הפולנית - שהועברו למפרק של ארט בי.



אלא שבהליכים המשפטיים שהתנהלו מאוחר יותר בין המפרק לקבוצת ליברמן בנוגע ל-5 מיליון דולר ששולמו לפי הפשרה לגד זאבי, התברר כי ליברמן העבירה לקבוצה הפולנית 17 מיליון דולר מאחורי גבו של המפרק. הבוררות הנוכחית עסקה בשאלה אם קבוצת ליברמן רימתה את המפרק בעניין התשלום.



הכרעת הבורר נשענת על כמה יסודות, בהם הקביעה כי בין נציג המפרק מירון לבין קבוצת ליברמן נחתם הסכם שיתוף פעולה מלא, שאותו הפרה האחרונה; זאת בניגוד לטענת נציגי ליברמן כי ההסכם היה לשיתוף פעולה מצומצם לצורך הטלת עיקולים. לפי לויט, קבוצת ליברמן הסתירה את התשלום הנוסף לכל אורך הדרך, ובכך הפרה את ההסכם.



שאלה נוספת היא אם המפרק הפולני ידע על ביצוע התשלום. נציגי קבוצת ליברמן, וכן נציגי הקבוצה הפולנית, טענו שהמפרק או נציגו בישראל מירון ידעו כי התשלום הנוסף בוצע; אולי לא ידעו מה היה גובהו - אך ידעו כי כדי שניתן יהיה לשחרר את המניות, תיאלץ ליברמן לשלם לקבוצה הפולנית סכום נוסף, שלא יעוקל. לויט דחה את הטענות האלה, וקבע כי מירון לא ידע על הכוונה לבצע תשלום נוסף.



המפרק ניהל בבוררות שתי תביעות. בראשונה טען כי מכיוון שחברי הקבוצה הפולנית רכשו את מניות פז בכספים שגנבו מארט בי, הוא זכאי לקבל את מניות פז שרכשו או את שוויין האמיתי - כ-200 מיליון דולר. תביעה זו כונתה בבוררות "התביעה הגדולה".



במקביל טען המפרק כי גם אם לא יקבל את שווי מניות פז, הוא זכאי לקבל את הסכום ששילמה קבוצת ליברמן מתחת לשולחן לחברי הקבוצה - 17 מיליון דולר - מאחר שסכום זה הוסתר ממנו. תביעה זו כונתה "התביעה הקטנה".



כעת הסתיים החלק הראשון בבוררות, שבו נקבעה אחריות קבוצת ליברמן. הבורר דחה את התביעה לקבלת 50% ממניות פז, אך קיבל את התביעה לגבי התשלום הנוסף. בשלב הבא אמור הבורר לקבוע את גובה הפיצוי שישולם. לפי הערכות של מקורבים לקבוצת ליברמן, הסכום הכולל לא יעלה על כ-30 מיליון דולר. במקביל, כאמור, קיימת אפשרות שקבוצת ליברמן תגיש בקשה לביטול פסק הבורר.



את המפרק של ארט בי ייצג בבוררות עו"ד יצחק מירון, בנו של עו"ד אליהו מירון המנוח. קבוצת ליברמן יוצגה על ידי משרד ש. הורביץ ועו"ד מיכאל קירש.