פרסום נתוני הצמיחה ברבעון הראשון ומדד המחירים באפריל העמידו את סטנלי פישר, הנגיד החדש של בנק ישראל, בדילמה מוכרת של הבנק המרכזי בשנים האחרונות. בכל פעם שנדמה היה כי הריבית הגיעה לשפל שממנו לא תוכל לרדת עוד, דחפה חולשת המשק את הבנק המרכזי להפחתה נוספת. תהליך זה, שהתרחש במקביל להעלאות ריבית רצופות בארה"ב, כירסם בפער שבין ריבית בנק ישראל לריבית הבנק המרכזי האמריקאי עד ל-0.5%, והעלה את השאלה אם ריבית בנק ישראל עשויה להיות נמוכה מהריבית בארה"ב מבלי שהיציבות בשוק המט"ח תתערער.
סרחן צ'ויק, אנליסט המקרו של מורגן סטנלי, מעריך שיש מקום להפחתה נוספת בריבית. הוא סבור שהחלטת בנק ישראל צריכה להתעלם מפער הריביות משום שהתכווצותו לא תאיים על היציבות הפיננסית. הוא מזהה מגמות של ירידת מחירים מתמשכת והאטה ניכרת בצמיחה. לדבריו, המחירים בניכוי השפעות עונתיות ירדו ב-0.2% באפריל, והמחירים ב-12 החודשים האחרונים עלו ב-0.3% בלבד, כלומר מתחת לרף התחתון של יעד יציבות המחירים.
צ'ויק מצביע על הירידה בקצב העלייה של המחירים הסיטוניים, בניכוי אנרגיה, ב-12 החודשים האחרונים, מ-5.7% בינואר 2005, ל-3.8% באפריל 2005. להערכתו, היצרנים יתקשו לגלגל את הגידול בעלויות על הצרכנים, בשל הגידול בפריון והפער החיובי שקיים עדיין בין פוטנציאל הצמיחה של המשק לבין הצמיחה בפועל.
יונתן כץ, כלכלן המקרו של לידר ושות', מציין אף הוא שאין אינפלציה במשק הישראלי ומדגיש כי בנוסף לצמיחת התוצר המתונה ברבעון הראשון (2.9%), מלמדת הירידה במדד המשולב של בנק ישראל בדצמבר 2004 עד מארס 2005 על האטה בפעילות. לדבריו, הריבית הריאלית עדיין גבוהה, ואין לחצי ביקוש משום ששיעור האבטלה כמעט 10%, השכר הממוצע במשק אינו גדל, ואילו הפריון עלה בשיעור של 5.5% בפריון ב-2004 - עובדה שתורמת להפחתת הלחץ לעליות מחירים. כץ סבור שהחשש מפני פיחות מוגזם, לנוכח התחזקות השקל על רקע צמצום בפערי הריביות והגידול הניכר ביבוא ההון. במדיניות המוניטרית הנוכחית קיים חשש להחמצת יעד האינפלציה מלמטה ואי מיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק.
חלק ניכר מהתומכים בהפחתת ריבית נוספת מחר מתבססים על ההאטה בקצב הצמיחה של המשק, כפי שנרשמה באומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון הראשון של 2005. כלכלן בכיר סבור שכדאי לא להיחפז למסקנות. נתוני החשבונאות הלאומית תנודתיים ומתעדכנים בפיגור, כאשר בשנה האחרונה העדכון מלמד על קצב צמיחה מהיר יותר.
בנוסף על כך קיים גם חוסר עקביות בין נתוני הרבעון הראשון של השנה לבין האינדיקטורים השוטפים, בעיקר העלייה ביצוא ההיי-טק בפברואר-אפריל 2005. לדבריו, חלק ניכר מההסבר להאטה בקצב הצמיחה היה הירידה בצריכה הציבורית שנבעה מאי אישור של התקציב עד לסוף הרבעון החולף, וירידה בלתי מוסברת של 20% ביבוא הביטחוני.
הירידה בצריכה הפרטית לנפש נבעה מירידה של 16% ביבוא מוצרים בני קיימא ברבעון הראשון של 2005, לאחר עלייה של 50% ברבעון הרביעי - כך שברור שמדובר בחזרה לרמת צריכה נורמלית יותר לאחר גידול חד ברכישת מוצרים בני קיימא כחלק מהיציאה מהמיתון. הנתון המטריד ביותר, לדבריו, הוא הירידה של 10% בהשקעה בנכסים קבועים ברבעון הראשון של 2005, לעומת עלייה של 12.5% ברבעון הרביעי - עובדה שעלולה להצביע על רמה נמוכה של אמון בנוגע לסיכויו של המשק להתמיד בצמיחה המהירה שאותה חווה ב-2004.
בולטת לרעה הירידה הנמשכת בהשקעות בבנייה למגורים, שמפזרת במידה מסוימת את התקוות לשינוי מגמה בענף. הכלכלן מדגיש שברבעון הראשון של 2005 היתה הצמיחה של התוצר העסקי, ללא חברות סטארט-אפ, 4.2%, בהשוואה לצמיחה של 3.5% בתוצר כולל חברות היי-טק.