בנק ישראל: הצמיחה הכלכלית שיפרה ב-2004 את האיתנות הפיננסית של משקי הבית

אחד מתוצרי הלוואי של הצמיחה המואצת שנרשמה בשנת 2004, הוא השיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית בישראל. שיפור זה ניכר בהחזר חובות לבנקים, שמצידם נהנים מירידה במצבת החובות בסיכון גבוה של הלקוחות הפרטיים. בשנה החולפת ירד יחס החוב הבנקאי ביחס להכנסה הפנויה ב-1.5%, אולם עדיין עומד ברמות שיא הסטוריות של 70% מההכנסה הפנויה.



המשמעות של נתון זה הוא, כי למרות שנרשמה ירידה בחובות של משקי הבית, עדיין 70% מההכנסה הפנויה מהווה תשלום של חוב כלשהו, בעיקר למערכת הבנקאית. כלומר, אם השכר נטו של אדם עומד על5,000 שקל, כ-3,500 שקל מיועדים לתשלומי חובות, בעיקר למערכת הבנקאית (חובות הכוללים את תשלומי המשכנתאות, שמהווים כשני שליש מהחוב של הציבור לבנקים).



ירידה ברמת החוב של משקי הבית מלווה בהגדלת הצריכה וההשקעה וזאת משום שאם תשלומי החוב יורדים מ-3,500 שקל ל-3,000 שקל, יכול אדם לרכוש מוצרים בחלק מהכסף שמתפנה ולחסוך את סכום הכסף שנותר.



עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי למרות השיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית, נותרה רמת החוב בסיכון גבוה של משקי הבית למערכת הבנקאית ללא שינוי. משמעותו של נתון זה היא כי בעוד המצב הכלכלי של חלק מהאוכלוסיה השתפר, הורע מצבו של חלק אחר באוכלוסיה, מה שפעל כהשפעה מקזזת על רמת החוב בסיכון גבוה של הבנקים.



בבנק ישראל מעריכים כי החלק באוכלוסיה שמצבו השתפר היה ציבור השכירים שפועל בענפים סחירים. כלומר, על פי רוב, מי שעובד במקום עבודה שמייצר מוצר שניתן למכור אותו מחוץ לישראל - מצבו השתפר. זאת בעוד מצבם של המובטלים ושל אלה העוסקים בעבודות לא סחירות (כמו נותני שירותים) - הורע מבחינה כלכלית.