בנק ישראל: העליות של השנתיים האחרונות בבורסה לא הפכו אותה לבועה

לא, הבורסה איננה בועה - נכון לפחות לסוף שנת 2004. כך מרגיעים היום כלכלני בנק ישראל. בשנתיים האחרונות עלתה הבורסה התל אביבית בלא פחות מ-80% כשמתחילת השנה הוסיפה עוד 8% לערכה. עליות אלה העלו חשש כי מדובר בהתפתחות של בועה שסופה, כמו כל בועה להתפוצץ.



בבנק ישראל מרגיעים היום ואומרים כי לפי האינדיקטורים הכלכליים שבידיהם אין מדובר בהתפתחות של בועה כי אם בתגובה של שוק המניות להתפתחות הכלכלית של החברות הציבוריות. כך למשל מסבירים בבנק ישראל, ניתן להסביר את העלייה בשוק המניות בשיפור בסביבה הכלכלית בחו"ל ובישראל ובשיפור בתשואה על ההון העצמי של החברות הציבוריות.



עוד מסבירים בבנק ישראל כי העליות בבורסה לא היו רצופות, כלומר במשך הזמן היו מימושים שהביא לצינון העליות ומשום שהאווירה הכלכלית היתה חיובית הן שבו לעלות. נתון נוסף שלדעת בנק ישראל מצביע כי אין מדובר בהתפתחות בועה, הוא העובדה כי הציבור הרחב (נכון לשנת 2004) לא הצטרף לחגיגת העליות בבורסה. זאת לעומת מקרים קודמים של בועה שבהם הציבור הוא שהזרים ביקושים שלא תמיד היו על בסיס כלכלי, ויצר למעשה בועה.



נתון נוסף עליו שמצביעים בבנק ישראל, הוא העובדה כי לא נרשמה עלייה באשראי הבנקאי, אשראי שהופנה בחלקו לרכישת מניות. בבנק ישראל מציינים כי בשנת 2004 נרשמה יציבות במתן האשראי הכולל של המערכת הבנקאית וזאת לאחר שירד בשיעור של 2.8% בשנת 2003.



בשוק המט"ח נרשמה בשנה החולפת ירידה בתנודתיות במסחר שקל-דולר. "הסיבות המבניות שיכלו להסביר את התנודתיות הנמוכה במשך שנים באו לסיומן עם השלמת תהליך הליברליזציה במט"ח ורפורמות אחרות, שתרמו לשכלול השוק. כך, למשל, מוסדות פיננסיים זרים שכמה מהם מנהלים מסחר ספקולטיווי בהיקפים גדולים, הגבירו את הנוכחות שלהם בשוק הישראלי ופעילותם מהווה כ-18% מסך עסקות ההמרה בשוק. לכן, ניתן היה לצפות לגידול התנודתיות בשער החליפין בשנים האחרונות, אך, בפועל, קרה ההפך ורמת התנודתיות נמוכה מאוד".



ההסבר שמציגים בבנק ישראל לנתון זה הוא, בין היתר, הערכת חסר של הסיכונים הגלומים בשוק המט"ח והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שהביאו ליציבות בשער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים ובעיקר הדולר האמריקאי.