מאת חיים ביאור
היקף ההונאות בתחום תשלומי השכר בחברות לא הצטמצם עם התגברות ההאטה במשק. בתקופה של האטה פיננסית, אובדן כספים עקב הונאה בתחום השכר - עלול להשפיע באופן קריטי על מצב החברה.
מרבית העובדים נענים ברצון לדרישה להדק את החגורה בעקבות קשיי החברה, מתוך הבנה והזדהות עם מצבה. ואולם קיים גרעין של עובדים המחפש דרכים לעקוף את הצמצומים ולהגדיל את הכנסתו.
בתחום השכר, מתברר, נעשות הונאות בהיקף הגדול ביותר. לעתים קרובות, תשלומי השכר הם ההוצאה המשמעותית ביותר בחברות - כ-70%-80% מכלל הוצאות החברה. היקף הונאות השכר במשק הישראלי, שבו מועסקים כ-2 מיליון שכירים, מגיע, בחישוב שמרני, לעשרות מיליוני שקלים בחודש.
רו"ח עופר אלקלעי, שותף בתחום הביקורת החקירתית במשרד רו"ח פאהן-קנה, עוסק באיתור הונאות. לדבריו, בתחום השכר העובד מסוגל בקלות יחסית להונות את החברה המעסיקה אותו. אחד הגורמים לכך, אומר אלקלעי, הוא הכנתה המהירה של המשכורת והגשת דו"חות העבודה החודשיים ברגע האחרון.
אלקלעי מזכיר שני גורמים נוספים: תשלומי השכר מורכבים ממשתנים רבים שאינם ברורים תמיד למנהלים המפקחים על השכר. כמו כן, חשבי השכר נהנים מאמון מלא של הנהלות החברות. הוא מוסיף כי הביקורת על המשכורות אינה מספקת ומתבססת לכל היותר על בדיקות סבירות.
לדבריו, נפוצות במיוחד שתי קבוצות עיקריות של הונאות בתחום השכר: תשלומים המועברים לעובדים פיקטיווים, שאינם מועסקים בפועל בחברה, ותשלומים מנופחים לעובדים.
"העובד הפיקטיווי הוא אדם שאינו קיים במציאות או אדם שאינו עובד בחברה, לרוב קרוב משפחה של העובד המבצע את ההונאה", אומר אלקלעי.
לדברי אלקלעי, קיימות חברות, במיוחד בענפי הבניה ובתעשייה, המשלמות את המשכורות לעובדים בכסף מזומן על בסיס יומי. נוהל זה, אומר אלקלעי, מאפשר לאחראי בחברה לגנוב כספים בקלות יתרה, באמצעות דיווח על מספר עובדים גבוה מהקיים בפועל.
לדברי אלקלעי, אחת משיטות ההונאה באמצעות תשלומים פיקטיווים, היא תשלום לעובדים שכבר עזבו את החברה. לפי שיטה זו, משאיר האחראי על הכספים את העובד שעזב ברשימת מקבלי המשכורות.
במקרים רבים מתחלקים העובד לשעבר והמועל בכספי ההונאה. במקרים אחרים מעביר האחראי על התשלום את כספי העובד לחשבונו הפרטי באמצעות שינוי פרטי הבנק של העובד לשעבר.
"כל אדם בעל הרשאה מתאימה לכניסה למערכת כוח האדם או השכר - יכול לבצע הונאות בתחום השכר", אומר אלקלעי. לדבריו, המרכיב העיקרי בהצלחת ההונאה הוא יכולתו של העבריין לפדות את כספי ההונאה. אחת הדרכים הנפוצות היא העברת משכורתו של העובד הפיקטיווי לחשבון הבנק של המועל או של קרוביו, תוך עדכון הנתונים במערכת השכר.
לדברי אלקלעי, ההונאה נפוצה ביותר בתחום השכר היא תשלום משכורות מנופחות לעובדים מסוימים בחברה, שהם שותפיו של המועל. המעילה תתבצע באמצעות שינויו של מרכיב מסוים בשכרו של העובד.
בשכר העובד כלולים כמה מרכיבים: מספר שעות העבודה, תעריף לשעת עבודה ותוספות שונות, כגון ותק, דרגה, משמרות, החזר הוצאות נסיעה, כוננויות ופרמיות. בחברות רבות קיימים עשרות סמלי שכר המרכיבים את תלוש המשכורת הסופי. די לשנות מרכיב בודד - והעובד יזכה לתוספת שכר נכבדה שאינו זכאי לה.
אחת מדרכי המעילה הנפוצות, אומר אלקלעי, היא הגדלת מספר שעות העבודה של העובד: "המעילה נעשית ע"י הגשת דו"ח שעות עבודה כוזב למדור שכר בחברה, או באמצעות כניסה לא מאושרת למערכת איסוף השעות הממוחשבת והוספת שעות עבודה".
לדבריו, במקרים רבים תוספת השעות נעשית באמצעות החתמת כרטיס הנוכחות של עובדים שאינם נמצאים באותה עת בעבודה, על ידי עמיתיהם. שכיחותה של התופעה הולכת וגוברת, חרף המעקבים שהנהלות החברות יוזמות כדי לצמצם את היקפה.
שיטה אחרת להגדלת תוספת השכר, היא הצהרת העובד על מעברו ליישוב מרוחק. העובד מוסר כתובת של קרוב משפחה באותו יישוב, שעמו תיאם מראש את המעשה. הצהרה על העתקת מקום מגורים, תאלץ את החברה לשלם החזר הוצאות נסיעה וטלפון גבוה במיוחד.
שיטת מעילה נוספת: שינוי מרכיבים המשפיעים על מיסוי השכר, כגון מקום עבודה נוסף, מגורים באילת או בן זוג עובד. אלקלעי מביא דוגמה שבה נתקל: האחראי על הכנת המשכורות בחברה ליבוא מוצרי חשמל שינה את נטל המס שחל עליו, לשיעור מרבי של 50% ללא מדרגות מס. השינוי לא השפיע על שכר הנטו שלו, אך הגדיל מאוד את שכר הברוטו ששילמה החברה. בסוף כל שנה, במשך 16 שנים רצופות, קיבל האיש החזרים כוזבים ממס הכנסה.
בדרך כלל, החברות אינן משקיעות מאמץ רב בגילוי ההונאה ובחקירתה, משום שהיקף המעילות קטן ביחס לכלל הוצאות החברה. אלקלעי מונה כמה סימנים מחשידים להונאות כספיות, שניתן לאתרם במחשב החברה:
* חשבון בנק אחד לכמה עובדים.
* מספר עובדים בעלי אותה כתובת.
* עובדים בעלי אותו שם משפחה (בדרך כלל שמות נפוצים שאינם מעוררים חשד, כגון לוי או כהן.
* עובדים בעלי מספר תעודת זהות זהה.
* כמה מספרי זיהוי לאותו עובד ברישומים השונים של החברה.
* עובדים שאינם מופיעים בכל רשימות החברה, כגון במחלקת כוח אדם, בתלושי המזנון או ברשימות הזכאים למתנות חג.
* עובדים שאין בגינם דו"חות שעות עבודה ידניים או ממוחשבים.
* עובדים שחל אצלם שינוי חודשי חריג בגובה השכר או באחד ממרכיבי השכר.
* עובדים שלא הועברו בגינם ניכויים למס הכנסה או הפרשות סוציאליות לקרן הפנסיה.
לדברי אלקלעי הצעד הראשון במניעת ההונאות או בצמצומן, הוא שיפור הבקרה בחברה. שיפור הבקרה, אומר אלקלעי, ייעשה באמצעות הפרדה בין תפקידים שונים בחברה: מכיני המשכורות, מפיצי המחאות השכר, עורכי התאמות של חשבונות החברה בבנקים ועובדי מחלקת כוח אדם.
עוד מציע אלקלעי, לערוך מידי פעם ניתוח משכורות בידי עובדים חיצוניים, ולבצע בדיקות פתע של נוכחות העובדים. אלקלעי אף תומך בשימוש גלוי או סמוי במצלמות ליד מכשיר רישום הנוכחות ובכניסה לבניין החברה.
היקף הונאות השכר במשק הישראלי מגיע לעשרות מיליוני שקלים בחודש
הארץ
11.6.2001 / 11:25