בית הדין לעבודה: סוכנים בחברות המקבלים עמלה - זכאים לשכר מינימום

מאת חיים ביאור

"חוק שכר מינימום חל לא רק על מי שמקבל משכורת קבועה או משכורת המתבססת על יחידת זמן, אלא גם על מי שמקבל עמלה כאחוז מהיקף המכירות של המפעל" - כך קבע שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, יצחק לובוצקי, בהכרעת הדין בתביעתה של נדיה גרין, סוכנת מכירות, נגד מעסיקתה, חברת נוברוס שיווק. לפיכך גם סוכן מכירות (לרבות סוכן נסיעות, סוכן ביטוח וכיו"ב) זכאי לתשלום שכר מינימום על פי החוק, חרף העובדה שגובה משכורתו תלוי בהיקף מכירותיו - ובלבד שהועסק במקום העבודה במשרה מלאה.

גרין שימשה בנוברוס סוכנת מכירות של שטחי פרסום במחלקת המודעות של עיתונים שונים. היא עבדה בחברה 22 חודש, עד סוף 99'. תנאי עבודתה כללו משכורת בסיסית קבועה של כ-1,000 שקל לחודש ועמלות שגובהן היה פונקציה של היקף מכירותיה מדי חודש.

הסכם עבודה כמו זה של גרין אופייני לסוכני מכירות אשר פרנסתם העיקרית תלויה בהיקף המכירות שהם מצליחים לבצע עבור מעסיקם. השאלה שעמדה לדיון היא מחויבותם של המעסיקים לתשלום שכר מינימום לעובדים מסוג זה. גרין טענה, באמצעות עו"ד ודים מלמד, כי חובתו של המעביד לשלם לה משכורת בגובה שכר המינימום ולא פחות מכך, גם כאשר היקף מכירותיה באותו חודש לא הצדיקו זאת. לדבריה, הקובע במקרה כזה אינו סך המכירות של שטחי הפרסום שאליו הגיעה, אלא העבודה שביצעה והזמן שהקדישה לה. לפיכך ביקשה מביה"ד שיורה לחברה לשלם לה הפרשי שכר בסך 10,000 שקל. גרין גם תבעה מהחברה פיצויי פיטורים בסך 5,000 שקל, בטענה שאי תשלום שכר גרם לה להתפטר.

השופט לובוצקי קבע כי כדי לחייב מעביד בתשלום שכר המינימום הקבוע בחוק, חייב סוכן המכירות להוכיח שהועסק במשרה מלאה במקום עבודתו. עוד עליו להוכיח שנהוג להעסיק במקום העבודה סוכנים שעבודתם היא אומנותם, כלומר, עבודתם כסוכנים היא העיקרית, ולה הם מקדישים את מלוא מרצם. במקרה כזה שכר המינימום ישולם במלואו, גם אם שעות העבודה באותו מקום עבודה פחותות משעות העבודה (8 שעות יומיות) על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

ומן הכלל אל הפרט: השופט קבע כי לגרין אין ראיה ישירה שהנוהג בחברת נוברוס הוא העסקה במשרה מלאה, אלא היא הוכיחה זאת באופן נסיבתי בלבד. בקשר לפיטוריה, קבע השופט כי היא עשתה זאת באופן נמהר, בלי שנתנה למעסיקה הזדמנות לתקן את דרכיו ולהתאים את הסדרי התשלום לחוק שכר מינימום.

"כלל הוא שבמקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית, על העובד העומד להתפטר להעמיד את מעבידו על כוונתו זו, כדי שלמעביד תהיה הזדמנות לספק את סיבת ההתפטרות הצפויה", אמר השופט והוסיף כי העובדת במקרה זה לא פעלה כך. לפיכך פסק בית הדין לזכותה של גרין סכום חלקי מתביעתה כפיצוי על אי תשלום שכר המינימום ופיצויי פיטורים, ובסך הכל 9,500 שקל.