האוצר: המשק מתאושש באיטיות מהמכה הקשה שספג בסוף 2000

מאת מוטי בסוק

בארבעת הרבעונים האחרונים, אפריל 2000-מארס 2001, הסתכמה הצמיחה במשק ב-1.7% בלבד, ובצמיחה לנפש נרשמה בתקופה זו ירידה של 0.8%; ייתכן כי שיעור הצמיחה ב-2001 כולה יהיה נמוך מ-1.7% והצמיחה לנפש תהיה שלילית - כך נכתב ב"מידע כלכלי", שפורסם אתמול על ידי משרד האוצר.

"מידע כלכלי" חוזה שנה קשה מאוד למשק הישראלי, בכמעט כל החזיתות. "נתוני הרבעון הראשון של 2001 מציירים תמונה של משק המתאושש באטיות מהמכה הקשה שספג ברבעון הרביעי של 2000 - צמיחה של 9.8%-", נכתב בפרסום של משרד האוצר. לדברי מחברות "מידע כלכלי", ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, ציפי גל-ים, וסגניתה ורד דר - הצמיחה ברבע הראשון של 2001, 1.7% (כל הנתונים במונחים שנתיים), מאכזבת לא רק משום שהיא נמוכה מאוד, אלא גם משום שהמעט שהושג נשען על עלייה בצריכה הפרטית.

מה שכן מפתיע לטובה הוא הנתון ולפיו המשק, למעט חברות הסטארט-אפ, צמח ברבע הראשון של השנה ב-4.2%. נתון זה מצביע על התאוששות מהירה למדי של רוב המשק (97.5% ממנו) מהמכה שניחתה עליו ברבע האחרון של 2000, רבע האינתיפאדה. גם הירידה בשיעור האבטלה ברבע הראשון של 2001 לרמה של 8.6%, מעודדת - אם כי עדיין מדובר ברמת אבטלה גבוהה.

יעד הצמיחה המעודכן של האוצר ל-2001 הוא עדיין 2%-3%, אף שמרבית הגופים המפרסמים הערכות צמיחה בישראל שינו באחרונה את הערכותיהם כלפי מטה והם חוזים צמיחה נמוכה יותר. הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי, חזי גוטמן, עידכן ב-3 ביוני את תחזיות הצמיחה של הבנק ל-2001 ל-1%; כלכלני בנק דיסקונט העריכו ב-5 ביוני כי הצמיחה השנה תסתכם ב-1.3% (במאי העריכו בדיסקונט כי הצמיחה השנה תהיה כ-2%). התחזית של קרן המטבע הבינלאומית, בדו"ח האחרון שלה על ישראל שפורסם לפני כמה שבועות, היא כי הצמיחה ב-2001 תסתכם ב-1.5%-2.0%.

צמיחה נמוכה מ-1.7%, כפי שחוזה האוצר ל-2001 ב"מידע כלכלי", היא מהנמוכות בתולדות המשק. הצמיחה השנתית הנמוכה ביותר, 1.0%, נרשמה ב-66' בזמן המיתון הגדול של שנות ה-60. שיעורי צמיחה נמוכים במיוחד נרשמו גם ב-76' - 1.6%, 82' - 1.4%, ו-89' - 1.3%. בעשור האחרון שיעור הצמיחה הנמוך ביותר היה 2.2%, ב-98' וב-99'.

חברות הסטארט-אפ רשמו ברבע הראשון של 2001 ירידה של יותר מ-50% בפעילותן, בדומה לירידה שרשמו ברבע הקודם. ענף זה אינו מראה עדיין סימני התייצבות. "מידע כלכלי" קובע כי המיתון במשק, שהחל ברבע האחרון של 2000, מקורו בשלוש סיבות עיקריות: האינתיפאדה, הנפילה החדה בנאסד"ק שפגעה קשות בחברות הסטארט-אפ, וההאטה החריפה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי. את המכה הקשה ביותר ספגו שני ענפים, תיירות והבנייה למגורים. בתיירות, החזרה לרמת הפעילות הגבוהה של ערב האינתיפאדה תיארך תקופה ארוכה ביותר. בבנייה, ההתאוששות יכולה להיות מהירה יותר.

לדברי גל-ים ודר, 2001 הציבה בפני קובעי המדיניות אתגרים לא פשוטים, בהם ירידה בהכנסות הצפויות ממסים ועלייה בדרישות התקציביות בשל האינתיפאדה, הסכמי השכר והקדמת הבחירות. הדילמה היא בין מדיניות שתאפשר עמידה ביעד הגירעון, שנקבע עוד בקיץ 2000 (1.75% תוצר), באמצעות קיצוצים משמעותיים בתקציב והעלאת נטל המסים - לבין מדיניות המתחשבת בשינויים החדשים והלא צפויים, שהתרחשו במשק מאז נבנה תקציב 2001, תוך ויתור זמני על היעד שנקבע.

גל-ים ודר תומכות בהגדלה של יעד הגירעון - אך רק מהכיוון של הכנסות המדינה, ולא מצד ההוצאות. ההערכה היא כי הכנסות המדינה ממסים יהיו השנה קטנות ב-3-5 מיליארד שקל מהציפיות המוקדמות. "לא נכון יהיה לקצץ בהוצאות הממשלה את כל הסכום החסר עקב ההאטה בפעילות הכלכלית, 3-5 מיליארד שקל, לשם עמידה ביעד הגירעון. פעולה שכזו ועוד יותר מקבילתה, העלאת מס - תגרום להחרפת ההאטה", נכתב ב"מידע כלכלי". ואולם הן מתנגדות לכל הגדלה בהוצאות הממשלה למרות הצרכים החדשים, וממליצות לממן את צורכי הביטחון והצרכים האחרים באמצעות קיצוץ בסעיפים אחרים בתקציב.

לפי גל-ים ודר, בחמשת הרבעונים האחרונים עלתה הצריכה הפרטית בשיעורים חריגים שבין 5.7% ל-10% ברבע הראשון של 2001. בלטה ברבע זה עלייה חריגה של יותר מ-20% ברכישת מוצרים בני קיימא. "אם המשק במיתון, הצרכנים עדיין לא הבחינו בכך. המשך הגידול המהיר בצריכה הפרטית עשוי לרמוז על ציפיות (הנתמכות בתחזיותיהם של כלכלנים בארץ ובחו"ל) לחזרה לתוואי של צמיחה מהירה יותר בתוך תקופה לא ארוכה", נכתב ב"מידע כלכלי".

לדברי האוצר, השלכות ההאטה העולמית ניכרות בנתוני יצוא הסחורות. היצוא התעשייתי, בלא יהלומים, שרוי בקיפאון כבר חצי שנה במקביל להאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובעולם. יצוא היהלומים פחת בקרוב ל-60%, והיצוא החקלאי צנח ב-26%.

מאז החלה האינתיפאדה, בסוף ספטמבר 2000, מספר אישורי העבודה שניתנו לעובדים זרים גדל בכ-20 אלף - אך מספר האישורים לפלשתינאים ירד ב-26 אלף. עם זאת, סקרים וניתוחים שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעים כי על כל 100 עובדים זרים המועסקים בארץ כחוק, מועסקים 125 עובדים שלא כחוק; וכי על כל 100 פלשתינאים שעבדו עד לאינתיפאדה כחוק, עבדו בארץ 230 פלשתינאים נוספים.

גל-ים ודר קובעות כי ההחלטה להפחית את מספר העובדים הזרים שהתקבלה בממשלה לפני האינתיפאדה, אינה מיושמת. "לא זו בלבד שבעניין זה אין התקדמות, אלא שחזרנו לאחור ארבע שנים. כל היתר נוסף הניתן כיום לעובד זר, מקשה על חזרתם של הישראלים לעבודה בענף הבנייה. כל היתר כזה הופך ברבות הימים לעובד בלתי חוקי נוסף בישראל".

ביקורת חריפה ביותר מותחות גל-ים ודר על מדיניות הריבית של בנק ישראל, שגורמת לדבריהן לחריגה מיעד האינפלציה של הממשלה (יעד האינפלציה ל-2001 הוא 2.5%-3.5% תוצר). "2001 תהיה השנה השלישית ברציפות בה נרשמת חריגה כלפי מטה מיעד האינפלציה".

לדברי האוצר, הריבית הריאלית בישראל גבוהה מדי, בלא כל צורך, ובנק ישראל היה יכול להוריד את הריבית בצורה הרבה יותר נמרצת. בחמש השנים האחרונות נעה הריבית הריאלית בין שיא של 8.7% (באמצ