מחקר חדש: הוצאות השלטון המקומי בישראל - 15% מסך ההוצאה הממשלתית, גבוה מהממוצע העולמי

מחר (יום ב') תיפתח ועידת השלטון המקומי, שיוזם ביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת ת"א, בראשותו של פרופ' יוסי שיין, במעמד רוה"מ ושרי האוצר והפנים.



בוועידה יוצעו צעדים פרקטיים לרפורמה כוללת בשלטון המקומי, שראשיתה במיסוד היחסים בין הממשלה לשלטון המקומי. לדברי פרופ' שיין, "נושא הרשויות המקומיות כיום פרוץ לחלוטין- לרשויות אין מעמד רשמי והרגולטור היחיד הוא משרד הפנים". עוד בהצעת הרפורמה, אספקת שירותי הרווחה והחינוך עליהם אמונה מערכת השלטון המקומי והפיכתה לשחקן מרכזי בתחומי הכלכלה ואיכות הסביבה.



כחלק מעבודת ההכנה לועידה, ביצע פרופ' אפרים טורגובניק, עמית מחקר בביה"ס לממשל, מחקר שסוקר את הוצאות הממשלה והוצאות הפרט על השלטון המקומי. לפי המחקר, הוצאות השלטון המקומי בישראל מהוות 15% מסך ההוצאות של הממשלה, בהשוואה ל-26% בבריטניה ובאיטליה, 19% בצרפת, 11% בדרום אפריקה ו-10% בניו-זילנד. גם בתחום החשוב של הוצאות מקומיות כאחוז מהתל"ג, ישראל נמצאת באמצע הרשימה עם 8% מהתל"ג על הוצאות מקומיות, בדומה לגרמניה. עם זאת, בתחום המענקים הממשלתיים לרשויות המקומיות, ישראל ממוקמת במקום גבוה ביחס למדינות אחרות בעולם- אך נמוך ביחס למדינות בעלות סדר גודל דומה.



פרופ' אפרים טורגובניק מציין, כי הסל המוצע בארץ הוא דל במוצרים ובכך ממסדת המדינה את הפער החברתי בארץ - הרשויות המקומיות באזורים אמידים יחסית מציעות שירותים, שרשויות עניות יותר לא יכולות להציע. בכדי לאזן מצב זה, יש צורך בהשקעה גדולה יותר מצד הממשלה, אשר בשנים האחרונות הסיטה משאבים ליישובים חלשים. עם זאת, במשבר הכספי האחרון הממשלה קיצצה במענקי האיזון ובהעברות לשירותים ממלכתיים, חרף התחייבויות שכבר נעשו ע"י הרשויות. לדברי טורגובניק, עצירת המענקים, שנומקה בצורך לתקן עוולות שונות כגון חריגות שכר, היתה צעד שרירותי מצד הממשלה, כאשר הפגיעה הייתה בעיקר ברשויות חלשות וממסדת את הפער בין האזורים העשירים לבין אלו העניים בארץ.



לדברי טורגובניק, קיימים גורמי אי-יעילות רבים ברשויות המקומיות, בעיקר כתוצאה מעירוב הפוליטיקה: כ"א מיותר, חוסר מקצועיות והתחייבויות ללא חשבון, לעתים על סף הפלילי.