טאומן נותן דוגמה נוספת שמראה איך האינטואיציה יכולה להיות מנוגדת לסטטיסטיקה. "נאמר שקיים סיכוי של 1 ל-1,000 שאדם יהיה חולה באיידס ויש מכשיר שבודק אם אדם חולה באיידס. המכשיר מדייק ב-99% אצל בריאים וב-100% אצל חולים. בודקים עכשיו בעזרת המכשיר אם אדם מסוים חולה באיידס ותוצאת הבדיקה חיובית. נשאלת השאלה: מה הסיכוי שהוא באמת חולה? רוב הרופאים ששאלתי חשבו שאכן רוב הסיכויים שהוא חולה באיידס, וזאת גם האינטואיציה הראשונה. אבל בפועל ולפי הסטטיסטיקה יש רק 9% סיכוי שהוא חולה (1 מתוך 11 אנשים יהיה באמת חולה) ורוב הסיכויים שהוא בריא. אנשים מתבלבלים כי האינטואיציה בוגדת בנו".
את תורת המכרזים טאומן, כאמור, מחבב במיוחד. "זהו אחד החלקים החשובים בתורת המשחקים, ובשל מומחיותי יש אלי אין ספור פניות לייעץ במכרזים. בתורת המכרזים נכנסים למשחק עם מידע לא שלם. זה משחק אסטרטגי מסובך. כל החשיבה היא אסטרטגית. לא רק מה אני אעשה, אלא מה הצד השני יעשה. הרבה פעמים אנשים אינם יודעים לחשוב, ומי שמסוגל לחשוב כמה צעדים קדימה גם ינצח". תורת המשחקים מציעה ניתוח למכרזים. מה עדיף ומתי. יש כמה סוגי מכרזים, ולכל אחד ניתוח שונה ודרך פעולה שונה.
אחת התופעות המעניינות ביותר בתורת המכרזים היא זו המכונה "קללת המנצח". הקללה חלה במכרזים שבהם אין למתמודדים ערך פרטי בנשוא הזכייה (כמו, למשל, חברות נפט שמתחרות על החכרת שטחי נפט) - והיא אומרת שמי שיזכה במכרז ישלם בסופו של דבר בהכרח יותר מהערך האמיתי של נשוא המכרז. "ניקח לדוגמה מקרה שבו יושבים 30 איש ומעבירים ביניהם צנצנת ובתוכה שטרות כסף. כל אחד מהנוכחים מנחש כמה כסף יש בצנצנת והניחוש הגבוה ביותר זוכה - המנחש משלם את הסכום שבו נקב תמורת קבלת הסכום שבצנצנת.
"לפי קללת המנצח, תמיד יהיה בצנצנת פחות מהניחוש של הזוכה. כלומר, הזוכה ישלם יותר מהכסף שיש בצנצנת. אותו הדבר כשיש מכרז על בית. על הזוכה חלה "קללה", שכן הוא ישלם יותר ממה שהבית שווה. באותו האופן גם חברות הסלולר שילמו מחירים גבוהים מדי על תדרים.
"מה ההיגיון אם הרבה אנשים מהמרים, ממוצע ההצעות שלהם יהיה קרוב לערך האמיתי. היות שההצעה הגבוהה ביותר היא בהגדרה מעל הממוצע, אזי מי שזכה הימר על הצעה הגבוהה מהערך האמיתי. גם אם אתה חושב שההימור שווה X תוריד 30%. רוב הסיכויים שלא תזכה, אבל אם תזכה, לא תשלם יותר ממה שזה שווה".
והנה דוגמה חיובית דווקא שמביא טאומן לניצחון במכרז בעזרת ניתוח נכון: "מציעים במכרז מכונית ששווה 20 אלף דולר. התנאי הוא שאי אפשר לתת הצעה של יותר מ-5,000 דולר, אבל אם שניים או יותר מציעים אותה הצעה, הם נפסלים. כל ביד (הצעה) עולה 10 דולרים וברגע שיש 3,000 הצעות מפסיקים את המכרז". טאומן מראה איך ניתן בוודאות לזכות בכלי הרכב, וזה אפילו נשמע הגיוני ופשוט.
"כדאי להציע 1,501 הצעות עליונות, כלומר להמר על 5,000 דולר, 4,999 דולר, 4,998 דולר וכך הלאה. העלות תהיה כ-15 אלף דולר (10 דולר לכל הצעה), אבל בוודאות תהיה זכייה כי תמיד תהיה לפחות הצעה אחת שלא הימרו עליה עוד אנשים. אפשר גם להשקיע הרבה פחות כסף, אבל אז ההסתברות לזכייה יורדת", הוא מוסיף.
"תורת המשחקים מתבססת על הנחת הרציונליות, אך אנשים עושים שטויות"
אפרת נוימן
30.5.2005 / 9:53