מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל: "יציבות המשק הישראלי בשנים האחרונות מהווה תשתית לצמיחה בת קיימא"

"חסינותו של המשק הישראלי אל מול המשברים הבטחוניים והמשבר בכלכלה העולמית אינה יד המקרה, אלא תוצאה של ניהול המדיניות הפיסקלית על פי יעדי הגירעון וניהול המדיניות המוניטרית תוך התמקדות ביעדי האינפלציה השנתיים", כך ציין היום ד"ר מאיר סוקולור, מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, בהרצאתו באוניברסיטת בר-אילן.

איתנות זו באה לידי ביטוי הן ביציבות יחסית בשוק המט"ח ובסבירות נמוכה לקיומו של פיחות אלים, והן בפרמיית הסיכון הנמוכה של המשק הישראלי, שבאה לידי ביטוי בפערי הריבית בין האג"ח של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל לבין אלו שנסחרות בארה"ב לאותה תקופה.

יציבותו של המשק הישראלי במהלך השנה וחצי האחרונות מהווה, להערכתו של סוקולור, תשתית מרכזית לצמיחה בת קיימא, שהושגה במאמץ ודורשת שימור וטיפוח.

צמיחה זו אמורה לעזור למשק הישראלי לצלוח תקופות קשות ולעמוד בפני זעזועים שכנראה ימשיכו להגיע, "כשם שמטאורים מגיעים לכדור הארץ אך רובם הגדול נשרף באטמוספרה", דברי סוקולור.

להערכתו של סוקולור, תשתית היציבות תלויה בציפיות הציבור לגבי הדבקות של הממשלה ובנק ישראל ביעדים האינפלציוניים וביעדי הגירעון. סוקולור יוצא נגד הטענות כאילו ההשקעה בתשתיות (חשמל, כבישים, רכבות וכו') תתרום להוצאת המשק ממיתון על ידי הגדלת הביקוש המצרפי בטווח הקצר ועל ידי הגדלת ההיצע המצרפי בטווחים הבינוני והארוך. בנוסף, יוצא סוקולור נגד הטענה כי הכנסות הממשלה ממסים יהיו גדולות יותר מאשר עלויות המימון של ההשקעה בתשתיות.

להערכתו, יש בעיה פרקטית בהגדרת הוצאות תשתית: למשל האם הכוונה היא להגדרה הקלאסית של תשתיות (ביוב, מים, כבישים וכו') או שגם חינוך ובריאות הם תשתיות. בנוסף, מציין סוקולור כי נסיון העבר מלמד שאם סעיפי הוצאה מסוימים יהיו משוחררים ממגבלות יעדי הגירעון כיוון שיוגדרו כתשתית, עלולים להיווצר לחצים פוליטיים חזקים לסוג הוצאות שונות בתשתית למרות שאין להן שום קשר לתשתיות.

"להשתחרר מההסדר המעוות של קרנות הפנסיה"

סוקולור מציין עוד כי כל ניסיון לשחרר הוצאות שיוצגו כתשתית ממגבלות חוק הגירעון הפוחת עלול לפגוע באמינות הבסיסית של המדיניות הפיסקלית ויפגע בתשתית היציבות של המשק הישראלי.

סוקולור מעריך כי הגיע הזמן להשתחרר "מההסדר המעוות" של קרנות הפנסיה, לפיו הן זכאיות לרכוש אג"ח ממשלתי מיועד בתשואה ריאלית מבטיחה. "אילו קרנות הפנסיה היו מנתבות חלק מהכספים המופנים כיום לאג"ח מיועדות אל פרויקטים של תשתיות בתחבורה, חשמל, מים ועוד, ניתן היה להגדיל את ההשקעות בתשתית, שתתרום להגדלת הפעילות ללא התערבותה הישירה של הממשלה", הוא אמר.

להערכתו של סוקולור, שינוי כזה עשוי להגדיל את הנזילות של שוק האג"ח הממשלתי והפרטי שהיא מאוד נמוכה כיום. השפעה נוספת שיש לשינוי שמוצע היא גיוס הון ממשלתי זול יותר והקטנת נטל ריבית החוב המועמסת על הדורות הבאים.

בסיכומו של דבר אומר סוקולור כי אם המשק מעוניין לשמור על יציבותו, עליו לשמר את יעדי הגירעון הממשלתי ולא להרחיבם, ולהערכתו, כל נקיטה במדיניות אנטי מחזורית, שטיבה הגדלת הוצאות הממשלה יחסית לתוצר או השלמה עם הגידול ביחס החוב לתוצר אפילו לתקופה מוגבלת, עלולה לפגוע בתשתית היציבות ההכרחית לצמיחה בת קיימא.