עיריית ת"א ניסתה להתחכם ותחזיר לקופ"ח כללית 30 מיליון שקל

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ציפורה ברון, חייבה בסוף השבוע שעבר את עיריית תל אביב, להשיב לשירותי בריאות כללית את כל תשלומי הארנונה שגבתה מהקופה עבור בניינים המצויים בשטחה, החל משנת 1993 ועד לשנת 1999. המדובר בסכום השבה של כ-30 מיליון שקל.



המאבק שניתש בין הכללית לעיריית תל אביב סביב תשלומי הארנונה הוא עקרוני. מעבר לסכום הגבוה שתאלץ העירייה להשיב לקופה, יש לפסק הדין השלכות רבות הן על נכסי מקרקעין (מרפאות) שבבעלות קופות חולים אחרות והן על נכסים דומים בעיריות אחרות, שפעלו כפי שפעלה עיריית תל אביב.



הרקע לתביעה שהגישה הכללית, באמצעות עו"ד רונית פלג ממשרד פלג, כהן, דויטש ושות', היה חיובה על ידי העירייה - בשנים 1999-1993 - ב"אגרת שירותים", מכח סעיף 27(א) לחוק העזר של העירייה, לגבי שמירה על סדר וניקיון. מטרתה המוצהרת של אגרת שירותים על פי חוק העזר, היא תשלום בגין פינוי אשפה. סכומה של אגרת השירותים מהווה שליש מחיוב הארנונה הכללית שגובה העירייה.



העירייה ביצעה את החיוב בצורה זו - באמצעות "אגרת שירותים" - מאחר שעל פי החוק, פטורה הכללית מתשלום ארנונה, בהיותה מוסד המספק שירותי בריאות. המעניין הוא, שעיריית תל אביב הפסיקה את גביית האגרה בשנת 1999, לאחר שביהמ"ש קבע כי השימוש נעשה בסעיף זה לצורך גביית מס כמו ארנונה במסווה של אגרה, אינו כדין, והסעיף בחוק העזר בטל.



נותרה אם כן השאלה, האם על העירייה להשיב את מה שגבתה? כעת קובעת השופטת ברון כי עליה לעשות זאת.



בפסק הדין קבעה השופטת, כי חיוביה של עיריית תל-אביב נעדרים כל זיקה לשירות שלכאורה באים הם לממן - פינוי אשפה - ולפיכך דרישות התשלום מנשוא התביעה, הינם מס ולא אגרה, וכי חקיקת העזר עליה הסתמכה העירייה בהטלת החיובים, נוגדת חקיקה ראשית ולכן בטלה מיסודה. כמו כן קובעת ברון כי על העירייה להשיב את כל הכספים שגבתה שלא כדין באמצעות האגרה.