בית משפט בארה"ב: משטרת סיאטל פגעה בזכויות מפגיני האנטי-גלובליזציה בוועידת ה-WTO ב-1999

בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב קבע ביום חמישי כי משטרת העיר סיאטל שגתה בעת ההפגנות נגד ועידת ארגון הסחר העולמי (WTO) שהתקיימו בעיר בשנת 1999 בכך שמנעה ממפגינים למחות במקומות רבים ברחבי העיר רק על בסיס דעותיהם.



משמעות הפסיקה היא כי מפגינים יוכלו להגיש תביעה ייצוגית נגד העירייה והמשטרה בגין פגיעה בזכות לחופש ביטוי והפגנה המובטחים בחוקה האמריקאית.



עם זאת, קבעו שופטי בית המשפט לערעורים כי לרשויות היתה סמכות לאסור את כניסת 50 אלף המפגינים לאזורים במרכז העיר הסמוכים למקום בו התקיימה הוועידה.



מפגינים הגישו תביעות נגד עיריית סיאטל, ראש העיר ומפקד המשטרה באותה עת בגין איסור על הפגנות שהוטל בעת הוועידה, בטענה כי ההחלטה פגעה בזכותם להפגין ובחופש הביטוי שלהם. כמו כן טענו המפגינים בתביעות שהגישו כי הופלו לרעה על בסיס דעותיהם משום שכניסתם של בעלי עסקים, עובדים, קונים ודיירים באזורים אלה התאפשרה, בעוד שעל המפגינים נאסרה הכניסה.



התנועה נגד הגלובליזציה עלתה לראשונה לכותרות בהפגנות הסוערות שנערכו בעת דיוני ארגון הסחר העולמי (WTO) בעיר סיאטל בארה"ב בדצמבר 1999. בהפגנות בסיאטל השתתפו 50 אלף בני אדם, שהגיעו מלא פחות מ-144 ארצות.



50 איגודים מקצועיים בארה"ב היו מיוצגים בהפגנות, אשר בהן השתלבו מגוון רחב של קבוצות, בהן ארגונים ירוקים, ארגוני עובדים, קבוצות סטודנטים וארגונים ממדינות עניות.



מאז הפגנות סיאטל נרשמו שורה של הפגנות גדולות מול ועידות וכנסים של קרן המטבע הבינ"ל (IMF), הבנק העולמי ומדינות ה-G7, שנערכו בוושינגטון, מלבורן, פראג, דאבוס וגנואה.



ה-WTO נוסד בשנת 1994 (כהמשך למוסדות GATT - ההסכם הכללי על מסחר ומכסים) ושם לו כמטרה להוריד מכסים ולשבור מחסומי סחר בין המדינות החתומות על אמנתו. כמו כן מפקח הארגון על הסכמי סחר בינלאומיים ובורר בסכסוכי סחר. עם התחזקות תהליכי הגלובליזציה והתגברות היקף הסחר הבינלאומי, גדל בהתאם גם כוחו של ארגון הסחר.



ה-WTO פועל על פי פילוסופיה קפיטליסטית הגורסת כי אין להתערב בפעילות כלכלית פרטית, כלומר מדינות אינן מורשות להגביל את הסחר העולמי בשום דרך. מכיוון שכך, כוחו בא על חשבון כוחן של המדינות. תקנות וחוקים בכל מדינה מהווים לעיתים מכשול לסחר הבינלאומי: מכסים, סובסידיות, חוקי הגנה על הצרכן וחוקים המגינים על איכות הסביבה.



אנשים המצדדים בסחר חופשי טוענים כי הוא מהווה מפתח להתייעלות, וכי התהליכים הכלכליים שה-WTO מוביל - ובראשם פתיחת שווקים מתפתחים לסחר הגלובלי - יוצרים עושר ודמוקרטיזציה במדינות עניות, ואיכות חיים לתושביהן.



מתנגדי הארגון, לעומת זאת, טוענים כי ההיבט הכלכלי מתעלם לא פעם מטובת כלל הציבור - המיוצגת לא פעם על ידי מוסדות המדינות. לא פעם מבקשות מדינות להעלות מכסים לצורך הגנה על יצרנים מקומיים מפני תחרות, לצורך עידוד חקלאות מקומית, או כדי לא להסתמך באופן בלעדי על יבוא. גם ערכה התרבותי של תעשייה מקומית הוא לעיתים סיבה לסיוע והגנה מצד המדינה. ממשלות פועלות לעיתים בניגוד לעקרונות ה-WTO כדי למנוע שיווקם של מוצרים פגומים, לשפר את איכות החיים של אזרחיהן, לשמור על בריאותם, ולהגן על איכות הסביבה.



אלא שמימוש מטרות אלה על ידי ממשלות נעשה לעיתים באמצעות חקיקת חוקים המגבילים את הסחר במוצרים מסוימים, ולנוכח עליית כוחו של ה-WTO, נאלצו מדינות רבות לבטל חוקים בעקבות תביעות שהגישו נגדן מדינות אחרות ותאגידים באמצעות הארגון. ה-WTO גם מטיל סנקציות כלכליות על מדינות המתעקשות לשמור על זכויות אזרחיהן לבריאות, להגינות ולאיכות חיים, באמצעות צעדים שמנוגדים לעקרונותיו.