היו לכם חודשיים עמוסים. אתם מתכננים חופשה קצרה?
סולטן: "בכלל לא. השבוע אנחנו עדיין צריכים להשלים את המכרזים הציבוריים בחלק מההנפקות. אחרי שנגמור את זה, נצטרך להתחיל לעבוד על 50 הנפקות של חברות שרצו לגייס בגל הקודם ולא הספיקו".
איך מתנהל תהליך ההנפקה? מה תפקידו של החתם?
"בדרך כלל חברות שרוצות לגייס הון בהנפקת מניות ראשונה (IPO) עדיין לא יודעות בדיוק מה הן רוצות. הנפקת מניות היא צעד אסטרטגי עבור חברה ויש לה משמעויות רבות. השאלה המרכזית שעומדת בפני בעל השליטה היא מה שווי החברה וכמה הוא מוכן להידלל.
"התפקיד של חתם בשלב הזה הוא לעזור בקביעת מבנה ההנפקה - כמה לגייס במניות, כמה באג"ח רגילות, כמה באג"ח להמרה, ולנסות להגיע להסכמה לגבי שווי החברה.
"אצל חברות שכבר נסחרות בבורסה התהליך הוא בדרך כלל פשוט יותר. המשחק איתן הוא יותר על מבנה ההנפקה וקביעת הריבית על האג"ח".
איך חברה בוחרת חתם?
"חברה שרוצה לגייס הון מציגה את עצמה לחתמים ומבקשת מהם הצעות. כל חתם מגיש הצעה כיצד לבצע את ההנפקה ואומר כמה עמלות הוא היה רוצה לקבל. אחרי שהחברה מקבלת את ההחלטה על מבנה ההנפקה, היא בוחרת שניים-שלושה חתמים.
"החברה משקיעה הרבה משאבים בתהליך - בהכנת תשקיף, במצגות למשקיעים, בתשלומים לעורכי דין ורואי חשבון, בתשומת לב ניהולית. לאחר השקעה כזו החברה רוצה להגיע לבאר ולשתות מהמים. היא לא רוצה שההנפקה תתבטל, אפילו אם תנאי השוק משתנים.
"מכיוון שמדובר בהשקעה גדולה, החברה תשתדל לבחור חתם מנוסה ומוביל, כזה שיש לו כבר היסטוריה של הנפקות, ושיוכל לקדם את התהליך במהירות ובצורה חלקה".
למה נחוץ קונסורציום של כמה חתמים?
"לחברה המגייסת עדיף להשתמש בכמה חתמים, כדי לא להיות תלויה רק בגוף אחד. כל חתם ממצב את עצמו באופן קצת שונה. אחד טוב יותר אצל מנהלי תיקים וקרנות נאמנות, והשני יודע למכור טוב יותר אצל משקיעים מוסדיים. כך אפשר להגיע ליותר גופים ולהוריד את עלות הגיוס. גם לחתמים יש יתרון ביצירת קונסורציום, כי כך הם מתחלקים ביניהם במטלות ובסיכון".
מהם הסיכונים העיקריים שיש לחתם?
"הסיכון העיקרי הוא הצורך לממש את ההתחייבות החיתומית. במכרז המוסדי מובטחים רק 80% מהיקף הגיוס. אחר כך צריך לחכות במשך שבוע עם תשקיף פתוח עד למכרז הציבורי. בפרק הזמן הזה השוק יכול לשנות כיוון, ואם הציבור לא יקנה את ה-20% שנשארו, החתמים יצטרכו לקנות את הסחורה בעצמם.
"הסיכון השני הוא בעריכת התשקיף. החתם אחראי בפני המשקיעים על נכונות התשקיף והגילוי הנאות. אם התשקיף כולל פרטים מטעים או לא מספקים, המשקיעים יכולים לתבוע את החתם. אנחנו מחויבים לבדוק באופן יסודי כל תשקיף שעובר דרכנו, כדי לוודא שאין בו טעויות".
האם היה לכם צורך בשנה האחרונה להפעיל התחייבות חיתומית?
"לא. לא היה לנו מקרה כזה".
מה ההבדל העיקרי בין הנפקה של אג"ח ציבוריות להנפקת אג"ח פרטיות?
"בהנפקה פרטית של אג"ח התהליך הרבה יותר פשוט, מאחר שאין צורך בתשקיף. החברה פונה לקבל דירוג אשראי ובהתאם לדירוג ולמצב השוק נקבעת הריבית. היתרון הגדול בהנפקות הפרטיות הוא במהירות שבה הן מתבצעות. כך אפשר לנצל מצבי שוק נוחים.
"החיסרון הוא שבהנפקה ציבורית אפשר לגייס הון בריביות נמוכות יותר, משום שהן פתוחות גם בפני מנהלי תיקים וקרנות נאמנות ומשום שמדובר בנכסים סחירים. מכיוון שהנפקות פרטיות מבוססות בעיקר על דירוג, הן מתאימות בדרך כלל לחברות הגדולות שנהנות מדירוג אשראי גבוה. החברות הקטנות יעדיפו לרוב הנפקה ציבורית.
"אחת השיטות שפיתחנו באחרונה היא הנפקה של אג"ח פרטיות שאחר כך נרשמות למסחר על פי תשקיף. כך ניתן ליהנות משני העולמות: גם להגיב מהר לתנאי השוק וגם לקבל ריביות טובות יותר. באופן הזה בוצעו גיוסי ההון האחרונים של שופרסל ודסק"ש".
עד עכשיו היו בבורסה בעיקר הנפקות של אג"ח, וכמעט לא היו הנפקות של מניות. בהנפקות שהיו עם מניות, מבנה ההנפקה היה מסובך מאוד - עם אג"ח, אג"ח להמרה ואופציות, מה שמקשה מאוד לחשב את שווי החברה. למה צריך את זה?
"הסיבה לסיבוך היא שיטת ההנפקות בישראל, שמחייבת הפרש של שבוע לפחות בין המכרז המוסדי למכרז הציבורי. בהנפקה של מניות, שבוע זה פרק זמן ארוך מאוד. כן סוס טרויאני, לא סוס טרויאני; כן התנתקות, לא התנתקות - אלה אירועים שיכולים לשנות את הכיוון של השוק במהירות ובאופן חד. זה לא נדיר לראות מניה עולה או יורדת ב-10% תוך שבוע. עבור משקיע שקונה את המניות במכרז המוסדי זה סיכון ענק.
"התוספת של האג"ח והאופציות מסבסדת את מרכיב המניות וממתנת את התנודה של כל החבילה. למרות שגם אני חלק מהמשחק הזה, בעיני זו לא שיטה מספיק טובה, כי ברגע שמנפיקים חבילה מסובכת, השקיפות של ההנפקה כלפי המשקיע יורדת.
"בחו"ל אין כזה דבר. שם הנפקה נסגרת בתוך יום אחד, נקבע מחיר למניות, ולמחרת הן מתחילות להיסחר בשוק. הכיוון שאליו הולכים כיום, עם חוק החיתום החדש, יהיה דומה יותר להנפקות בחו"ל. כשזה יקרה, נתחיל לראות יותר הנפקות של מניות".
החתם צחי סולטן כבר שווה 40 מיליון שקל
עמי גינזבורג
7.6.2005 / 7:39