כיום מתמקד מאן בקידומה של מנקיינד, לצד שתי חברות חדשות יחסית שבהן הוא מעורב - נאסס הישראלית וביונס האמריקאית, המשמשת גם כצינור השיווק של החברה מרעננה. ביונס מפתחת רכיב קטן הנקרא ביון, שנועדו לפתור בעיות שונות בגוף האדם - כגון שיתוק של איברים, בעיות במערכת הלב והמעיים, מגרנות וכאבים אחרים - באמצעות גירוי חשמלי של העצבים בעמוד השדרה. הביונים מושתלים מתחת לעור ומתקשרים אחד עם השני כדי ליצור טיפול יעיל.
מאן, שהשקיע בנאסס ישירות ובאמצעות קרן ההון סיכון תעוזה כ-15 מיליון דולר, מסביר כי טכנולוגיית הביונים סינרגטית לפעילותה של החברה הישראלית. "נאסס פיתחה מערכת הנקראת Handmaster, המעבירה גירוי חשמלי לעצבי היד של נפגעי שיתוק. המערכת הזו יכולה לשפר משמעותית יכולות של נפגעי שיתוק כתוצאה משבץ, פגיעות ראש טראומטיות, שיתוק מוחין ופגיעות בחוט שדרה.
"ב-Handmaster, שהיא מערכת חיצונית לגוף, משתמשים בשלב הראשון של טיפול במשותקים. במידה שהתגובה אינה מספקת, ניתן לעבור לשימוש בביונים, שאותם משתילים בניתוח שהוא תהליך יקר יותר".
הטכנולוגיה של ביונס מזכירה במעט את הטיפול המוצע על ידי חברת אימפלס דיינמיקס הישראלית, בה מעורבים איש העסקים האמריקאי לו פל והישראלי פרופ' שלמה בן חיים. ההשוואה המתבקשת לפל ובן חיים, שמעורבים בעסקות בחברות מדעי החיים בארץ ובעולם במיליארדי דולרים, לא מעוררת נחת אצל מאן. "אני מכיר את פל", אומר מאן, "אבל לא יצא לנו לעשות עסקים ביחד".
בניגוד לפל ולשותפיו שבלטו בעיקר ביכולותם לזהות אקזיט מהיר, מאן לא רץ לשום מקום. הרושם המתקבל הוא שמדובר באיש יסודי עם סבלנות רבה. "בישראל יש המון טכנולוגיה והמון מדענים, אבל מטריד אותי שיזמים ישראלים ממהרים למכור את החברות והטכנולוגיות שלהם לענקיות בינלאומיות במקום לנסות לפתח אותן לחברות גדולות.
"חוץ ממוחות אין פה משאבים טבעיים. צריך וחשוב להשאיר אותם פה ולבנות כאן תעשייה של ממש. למרות שמרבית פעילותה נאסס היא מחוץ לישראל, בכוונתי להשאיר אותה כאן. אם נחליט להנפיק אותה, זה ייעשה רק לאחר שהיא תגיע למכירות של מאות מיליוני דולרים, בטווח של חמש שנים קדימה".
היזמים הישראלים להוטים למכור במקום לבסס בישראל תעשייה של ממש
צורי דאר
9.6.2005 / 8:37