כך מוציאים מיליוני שקלים מחברה בורסאית קטנה

בשולי הבורסה פועלות חברות קטנות שלעתים קשה לשים לב לקיומן, עד שמתרחש בהן דבר מה דרמטי או תמוה במיוחד. כך קרה עם חברת אורליין, ששמה עלה לכותרות בסוף 2004. ביאור קטן המוחבא בדו"ח הכספי לרבעון השלישי של 2004 שפירסמה החברה, העלה כי החברה הפסידה לא פחות מ-9.2 מיליון שקל על הימור שגוי באופציות מעו"ף.



השחקנים בשוק ההון העריכו אז כי מחיקת כמעט מלוא ההון העצמי של החברה בתוך כמה ימים ולמעשה הבאתה לסף קריסה, לא נבעה ממצב השוק שבו היא פועלת או מניהול כושל, אלא בגלל מיצר ההימורים של הנהלתה. לאחר אותה הודעה מוזרה צנחה מניית החברה, הקשר בין הנהלתה לבורסה נותק, משקיעים זועמים דרשו להדיח את הדירקטוריון, החברה לא פירסמה את הדו"חות והבורסה השעתה אותה מהמסחר.
והנה אתמול, עם בקשת השחרור בערבות של בעליה, שגיב נציה ואהרון לילוף, שחשודים כי הוציאו בדרכי מרמה כספים מקופת החברה, אורליין, התברר כי התמונה באורליין שונה לגמרי.



רשות ני"ע חשפה היום פרטים נוספים בנוגע לנסיבות מעצרם של שגיב נציה ואהרון לילוף בקשר לחשדות כי השניים הוציאו בדרכי מרמה כספים מקופת החברה הבורסאית - אורליין ייזום והשקעות. אורליין, שעוסקת בנדל"ן ובהשקעות, נסחרה בבורסה עד לחודש אפריל האחרון, אז הושעתה מהמסחר עקב אי הגשת דו"חות ונתק בין מנהלי החברה לבורסה. השניים נעצרו אתמול ומבקשת המעצר שהוגשה הרשות באמצעות עורך הדין ירון ליפשס, עולה כי הרשות מייחסת לשניים חשדות לעבירות של הכללת פרט מטעה בדו"חות החברה במטרה להטעות משקיעים, וכן קבלת דבר במרמה ועבירות מרמה.



נציה הוא אחד מבעלי השליטה בחברה ומשמש כמנכ"ל החברה, ואילו לילוף אינו בעל תפקיד רשמי בחברה, אך לטענת הרשות הוא בעל השליטה האמיתי והוא זה שמקבל את ההחלטות בחברה וכל נושאי המשרה ובעלי המניות בחברה מהווים כסות לפעילותו.



היום הגישה הרשות בקשה לשחרורו בערובה, בה הציגה פרטים נוספים בקשר לחשדות. כך טוענת הרשות כי בדו"חות הכספיים של הרבעון השני של אורליין לשנת 2004, דווח כי יתרות חובה בסך של כ-5 מיליון שקל, מובטחים בצ'קים דחויים שהופקדו בחשבון החברה. אלא שלטענת הרשות, מממצאי החקירה עולה כי הצ'קים הדחויים שהופקדו בחשבון החברה היו ברובם של חברה פרטית, חדלת פרעון, של נציה. כמו כן עולה כי צ'קים אלה נמשכו מחשבון החברה, על ידי נציה, מספר ימים לאחר שהופקדו בו.



עוד טוענת הרשות כי בדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי של אורליין לשנת 2004, דווח כי חוב בסכום של כ-3.5 מיליון שקל הוחזר לחברה. מממצאי החקירה עולה כי מקור דיווח זה הוא בהפקדה כביכול של צ'ק בנקאי בסכום של 3.5 מיליון שקל בחשבון החברה.



לטענת הרשות, מממצאי החקירה עולה כי הצ'ק המדובר שהוכן בהוראת לילוף, והוצג על ידו לרואי החשבון של החברה, בוטל זמן קצר ביותר לאחר שהוכן ועוד לפני שהופקד בחשבון החברה. כמו כן, בפני רואי החשבון של החברה הוצגה אסמכתא מזוייפת ופיקטיווית בדבר הפקדת הצ'ק בחשבון החברה.



בנוסף נטען כי בדו"חות החברה לרבעון השלישי לשנת 2004, נכתב כי לאחר תאריך המאזן ? במהלך חודש נובמבר 2004 - נוצר לחברה הפסד בסך של 9.2 מיליון שקל, וזאת עקב השקעה באופציות מעו"ף שבוצעה על ידי החברה. החברה מסרה כי הפסד זה יגרום לקיטון בהון העצמי, שעמד נכון למועד זה על כ-11 מיליון שקל, בגובה ההפסד.



הרשות טוענת בעניין זה כי מממצאי החקירה עולה שהדיווח היה כוזב וכי אורליין כלל לא השקיעה בתקופה הרלוונטית באופציות מעו"ף, ומן הסתם לא נוצר לה הפסד כזה או אחר בגין השקעה שכזו.



הרשות מציינת כי מממצאי החקירה עולה, שעל מנת לבסס את הדיווח הכוזב בדבר ההפסד בגין השקעה באופציות מעו"ף, יצרו החשודים שורה ארוכה של רישומים כוזבים ומסמכים מזויפים. כך הוכנו על ידם מספר רב של קבלות מזויפות לפיהן החברה הפקידה כ-7.5 מיליון שקל בחשבון חבר בורסה, ומספר דפי יתרות חשבון מזוייפים של אותו חבר בורסה, לפיהם נכנסה החברה לפוזיציית מעו"ף, שכאמור לא היתה ולא נבראה.



אם לא די בכך, טוענת הרשות כי במהלך שנת 2004 דיווחה החברה כי ביצעה הקצאה פרטית של 600 אלף מניות החברה ל-4 ניצעים, בתמורה להשקעה של 1.5 מיליון שקל בחברה. לעניין זה טוענת הרשות כי מממצאי החקירה עולה כי הדיווח אודות ההקצאה הפרטית היה כוזב וכי חלק מהניצעים שדווחו כמי שקיבלו 600 אלף מניות, מכחישים כל קשר להנפקה והסכום של 1.5 מיליון שקל שכביכול נכנס לקופת החברה במסגרת ההקצאה, לא נכנס אליה מעולם.