המשבר בענף ההון סיכון בעולם, בעיקר בארה"ב, נמשך, וההשפעות על ישראל באות לידי ביטוי מלא. חברות ממשיכות להיסגר, אנשים מפוטרים, היקף ההשקעות החדשות מצטמצם בצורה משמעותית וגיוסי קרנות ההון סיכון יורדים גם הם משמעותית. לפיכך, חשובה היום יותר מתמיד התערבות הממשלה בדבר קטן - השוואת התנאים שבהם פועלות הקרנות הזרות בארץ, לתנאים שהן זוכות להם בארצות מוצאן.
ההערכה היא כי היקף גיוסי קרנות ההון סיכון בארה"ב השנה יהיה ב-50% פחות מאשר שנה לפני כן, והיקף ההשקעות החדשות בחברות יירד בשיעור דומה. בארץ, היקף ההשקעות וגיוסי קרנות ההון הסיכון צפוי לרדת בצורה הרבה יותר משמעותית, בסדר גודל של 60-70 אחוז לפחות.
אין ספק כי אנחנו נמצאים במשבר עמוק אשר עדיין לא הגיע לשיאו וכי חצי השנה השני של 2001, יהיה קשה במיוחד. יחד עם זאת, ענף ההיי-טק ימשיך להיות הענף המוביל, והינו התקווה העיקרית והיחידה לצמיחת המשק הישראלי, בו בא לידי ביטוי היתרון היחסי של ישראל במלואו.
עיקר הפעילות בארץ הוא פונקציה של הפעילות בעולם. יחד עם זאת, מעורבות משרד האוצר בכל הקשור לתשתית הענף הינה צורך לאומי וצו השעה. אחד הסעיפים העיקריים שצריכים להיות על סדר יומו של שר האוצר הוא נושא המיסוי, ותוכנו - ביטול לחלוטין של מס רווחי הון על המשקיעים הזרים.
זהו תנאי הכרחי להמשך גיוסי ההון לישראל. צורכי הענף הם כ-4 מיליארד דולר בשנה. ההון הקיים כיום בביצוע השקעות חדשות מוערך בלא יותר ממיליארד דולר, ובלי דלק המכונית תעמוד ולא תיסע. בפני המשקיעים הזרים אפשרות להשקיע בכל המקומות בעולם בהם שיעורי המס אותו הם משלמים הם אפס, ולכן ביטול המס למשקיעים בארץ הינו בסך הכל השוואת התנאים להם הם זוכים בכל מדינה אחרת בעולם, לתנאים בישראל.
לא נראה לנו כי לנוכח המצב הפוליטי-בטחוני בישראל יש להטיל על המשקיעים הזרים קנס נוסף בצורת מס, בהשוואה לפעילותם במקומות אחרים. כל הנדרש כדי לתקן את המצב הינו חתימת שר אוצר על צו שעה, הפוטר את המשקיעים הזרים לתקופה של חמש שנים מהמס, ואם אכן הדבר יתבצע אזי הסיכויים לגייס כסף זר יגדלו באופן משמעותי. הפסד האוצר האלטרנטיווי הינו אפס, כיוון שללא השינוי המשקיעים הזרים כלל לא יגיעו לארץ.
פעילות ענף ההיי-טק מהווה כ40% מסך כל התוספת בצמיחת המשק הישראלי. יש לה השפעה על ענפים נוספים - מלונאות, תיירות, נסיעות וכו', ולכן השוואת התנאים למשקיעים הזרים ועידוד ההשקעה בישראל הינו אינטרס לאומי של מדינת ישראל.
הנושא הובהר בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין נציגי קרנות ההון סיכון לשר האוצר, סילבן שלום, אשר מבין היטב את גודל הבעיה. זאת אחת הבעיות מיני רבות העומדות לפניו, אשר הטיפול בה יכול להיות מהיר ומיידי. אנו מקווים כי כתוצאה מהפגישה והנתונים שהובאו לידי שר האוצר הוא אכן יפעל במהירות.
בזמנו, הסכים ראש הממשלה, אריאל שרון, בפגישות עם אנשי ההיי-טק, כי יש לתת למשקיעים הזרים תנאים שווים, לפחות, לאלו שהיו זוכים להם במקומות אחרים בחו"ל, ואפילו תנאים אטרקטיוויים יותר. נושא המיסוי הוא הנושא המיידי והעיקרי בו על שר האוצר וראש הממשלה לטפל במהירות, באם ברצונם לאפשר לקרנות ההון סיכון להמשיך ולגייס כסף בהשקעות גדולות בהיי-טק הישראלי.
מעניין כי אפילו אויבינו שמים עין על המצב הכלכלי שלנו ועל הקשר בינו לבין המצב המלחמתי, וכי נעים קאסם, סגן מזכיר החיזבאללה, הזכיר בנאומו השבוע כי הפעילות נגד ישראל פגעה בשיעור הצמיחה של המשק הישראלי.
לפיכך אנחנו חייבים להעלות את שיעור הצמיחה ולהוכיח כי גם נשק זה איננו מוצלח, וכי נשק זה הוא בומרנג, ובמקביל לשיעורי הצמיחה הישראלית ניתן ויש לפגוע בצורה אנושה בפעילות הכלכלית של הפלשתינאים.
אני תמכתי תמיד בקידומם של הפלשתינאים, אבל לצערי הוכח שאין קשר בין עליית רמת החיים או השינויים לטובה שהיו במשק הפלשתיני בשנים האחרונות לבין נכונותם לבצע פעילות טרור. ואם כך הדבר, אולי עדיף לנסות את האפשרות השנייה.
הכותב הוא יו"ר גיזה הון סיכון.
צורך לאומי
זאב הולצמן
12.6.2001 / 21:56