ביוטכנולוגיה: מקדימה תרופה למכה

מאת אורה קורן

אחד מצווארי הבקבוק העיקריים של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית נגרם עקב היעדר תשתית מעבדות המאפשרת לחברות קטנות ובינוניות לייעל את תהליכי פיתוח התרופות. החלטתה של חברת הרלן העולמית להקים בישראל את חברת הסטארט אפ HPBM, העוסקת בתחום הרוקחות, עשויה לחולל שינוי משמעותי בהליכי פיתוח התרופות בתעשייה המקומית.

רוב תהליכי פיתוח התרופות מבוססים כיום על ניסויים בעכברי מעבדה. המעבדות של HPBM, לעומת זאת, מבטיחות לחברות ביוטכנולוגיה אמצעים ממוחשבים וניסויי מבחנות מהירים, המאפשרים לקצר את משך הזמן הדרוש לפיתוח תרופות, לצמצם מראש כישלונות ולהיעזר פחות בניסויים בבעלי חיים.

מיון החומרים המתבצע במעבדות HPBM מאפשר לחברות להגיע לשלב הניסוי בבעלי חיים עם פחות חומרים פוטנציאליים לתרופות, כשלכל אחד מהם סיכוי הצלחה גבוה יחסית. בהנהלת החברה טוענים כי בכך ניתן לחסוך עלויות, לקצר את משך ההבשלה עד למימוש וכן לצמצם בשיעור ניכר את מספר הניסויים המבוצעים בעכברי מעבדה.

HPBM, או בשמה המלא הרלן פארמקולוג'יקל אנד ביולוג'יקל מוניטורינג (הרלן פארמה), הוקמה בתחילת 2001 בידי הרלן העולמית. היא חברה אחות לחברות ביוטכנולוגיה נוספות שהקימה הקבוצה בישראל, בהן הרלן ביוטק ישראל, הרלן מעבדות והרלן ונצ'ר. החברות הוקמו לפני שנתיים ומעסיקות כ-70 עובדים. עיקר פעילותן היא אספקת תשתיות לחברות ביוטכנולוגיה. הרלן העולמית, שמרכזה בארה"ב, היא חברה פרטית המעסיקה כ-2,700 עובדים ב-25 חברות בנות, הממוקמות באירופה ובארה"ב.

המנהל והיזם של HBPM, מישל אפרגן, הגיע מתחום פיתוח התרופות; בעבר ניהל את המחקר והפיתוח בתחום זה בחברת פפטור. לדבריו, מעבדות מקבילות להרלן פארמה באירופה מצליחות לצמצם את אחוז הכישלונות המלווים תהליכי פיתוח תרופות בשיעור של עד 60%. צמצום מראש של מספר הכשלונות מקטין את עלויות הפיתוח של תרופה ומאיץ את שלב מימוש ההשקעה.

להערכת אפרגן, כל חברה מייעדת כיום כ-600 מיליון דולר לפיתוחה של כל תרופה, כולל אלה שנכשלות. לדבריו, מאחר שעלות פיתוח תרופה מגיעה ל-170 מיליון דולר, צמצום מראש של כ-60% מהכישלונות יכול לחסוך לחברה עשרות מיליוני דולרים.

מדו"חות אחרונים של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עולה כי כ-40% מהפרויקטים לפיתוח תרופות חדשות נכשלים בסעיף של שינוי ריכוז התרופה בדם לאורך זמן. אפרגן ציין כי מערכת הסריקה של הרלן פארמה, הנקראת PROBE, יכולה לאתר מראש כשל מסוג זה ולחסוך לחברה המפתחת עלויות פיתוח ניכרות.

תהליך פיתוח תרופות ביוטכנולוגיות מתבסס בדרך כלל על זיהוי חומרים פעילים, בדיקת יכולת הפיכתם לתרופות ופיתוח תרופות מחומרים המזוהים כבעלי פוטנציאל גבוה. ואולם מחקרים הראו כי כ-50% מהחומרים המיועדים לשמש תרופות נכשלים לאחר שעברו ניסויים בבני אדם בקבוצות קטנות ובהגיעם לשלבי הניסוי האחרונים בקבוצות בני אדם גדולות. לצורך המחשה הציג אפרגן נתונים של בית ההשקעות ליהמן ברדרס, ולפיהם בשנים 1996-1997, מתוך 5,000 חומרים שנבדקו הוגדרו 50 כמרכיבים מובילים שיכולים להיהפך לתרופה; מהם הגיעו 11.8 לשלב של ניסויים בבעלי חיים ו-4.6 לשלב של ניסויים בבני אדם (3.3 הגיעו לשלב השני בבני אדם ו-1.7 הגיעו לשלב השלישי בבני אדם). עם זאת, רק חומר אחד מהם נהפך לבסוף לתרופה.

מתוך מיליון חומרים שנסרקו ב-2000, 200 הוגדרו כמרכיבים מובילים. 17 מהם הגיעו לשלב של ניסוי בבעלי חיים, שישה מהם עברו לניסויים בבני אדם ו-1.5 מהם סיימו כתרופה. אפרגן ציין הטכנולוגיה של הרלן פארמה מאפשרת להבטיח מראש הצלחה גדולה יותר לחומרים שיגיעו לשלב הניסויים בבני אדם. במקום שמתוך 17 חומרים יגיעו רק שישה, יוכלו להגיע כעשרה.

בנוסף אמר כי שלבי הבדיקה הראשונים של החומרים מתבססים בדרך כלל על ניסויים בבעלי חיים. לדבריו, הרלן פארמה מציעה דרך טכנולוגית-ביולוגית שנועדה לחסוך, להערכתו, יותר מ-100 ניסויים בבעלי חיים לבדיקת כל חומר פעיל. השיטה שמציעה החברה מבוססת על מכלול מבחנים שנועדו לאתר בשלב מוקדם ביותר את החומרים שייכשלו בהמשך תהליך הפיתוח של התרופה. מבחנים אלה מבוססים על זיהוי ראשוני של תכונות באמצעות מחשב ואפיוני התנהגות החומר במעי ובדם באמצעות תמיסות מיוחדות (ראו מסגרת).

אפרגן הוסיף כי השיטה שמציעה הרלן תאפשר לחברות לחסוך 10%-30% מעלויות הפיתוח של ייצור תרופה, משלביה הראשונים ועד לסוף השלב השני של הניסוי הקליני בבני אדם. בסוף שלב זה ניתן לבצע מימוש, באמצעות מכירת החברה לחברת תרופות רב-לאומית. יתר על כן, בתהליך זה יכולות חברות ישראליות להגיע לשלב המכירה עם יותר חומרים בעלי פוטנציאל להיהפך לתרופות, כך שמחירן עשוי להיות גבוה יותר.

באירופה ובארה"ב יש כעשר חברות מובילות דוגמת החברה שהקימה הרלן בישראל. חברות אלה מקבלות חומרים, מעבירות אותם שורת בדיקות ומספקות תוצאות כמותיות ואחרות. בהרלן פארמה גם נותנים לחברות הביוטכנולוגיה פרשנות לנתונים, שעיקרה החלטה אם לאשר את המשך פיתוחו של החומר.

חברות שכבר פועלות בעזרת הרלן פארמה הן קריקס הישראלית, המפתחת תרופות בתחום הסרטן והסוכרת ונסחרת בנאסד"ק, וחברה בת של ג'נרל אלקטריק המפתחת פלטפורמה למתן תרופות. בנוסף, כ-12 חברות סטארט-אפ ישראליות פועלות עם הרלן פארמה על בסיס פרויקטים. הרלן פארמה גם רשומה כיועצת ל-12 חברות נוספות בתחום המחקר והפיתוח, ובסוף 2001 מתכננת החברה להיכנס גם לתחום פיתוח המוצרים. כמו כן נמצאת החברה בשלבים מתקדמים של רישום פטנט על מערכת המכונה "האדם המלאכותי", המעתיקה את המרכיבים בגוף המשתתפים בפירוק תרופות, החל בבית הבליעה וכלה במעי.

המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, כרמל ורניה, תומך עקרונית בהקמת חברות תשתית בישראל ובהרחבת פעילותן, אף שחוק המחקר והפיתוח אינו מאפשר לו תמיכה ישירה בהן מכיוון שאינן מבצעות מחקר ופיתוח. "חשיבותן של חברות התשתית רבה כמו זו של חברות תעשייתיות, וצריך למצוא את הדרך לעודד את הקמתן", אמר. "אין ספק כי זה מעודד יצירת יד