עד תחילת שנות ה-90 עסקו חברות הביטוח רק בענף אחד: ביטוח. אבל מאז השתנתה מתכונת הפעילות של החברות ללא היכר, והן הפכו לשחקניות בולטות במיוחד בתחום ההשקעות, בשל הצורך להשקיע את כספי המבוטחים ולהשיג עבורם תשואות. בשנתיים האחרונות מקבלות חברות הביטוח תפקיד חדש: לא רק מבטחות, לא רק משקיעות, אלא גם ספקיות אשראי - תפקיד שהיה שמור במשך שנים למערכת הבנקאות.
חברות הביטוח עושות את צעדיהן הראשונים בשוק האשראי ואפשר לצפות שהן ייתקלו בהרבה מהמורות עד שילמדו את התחום. כל חברה בוחרת לעצמה את הקצב והמינון הנכונים לה, ובמשרד האוצר - שמעודד את כניסתן לתחום - חוששים מפני נפילות. לכן הוציא לא מכבר המפקח על הביטוח, אייל בן שלוש, הוראות שמסדירות את הפעילות של חברות הביטוח בתחום האשראי וקובעות קריטריונים דומים לאלה הנהוגים במערכת הבנקאות - כדי למנוע הסתבכויות שיפגעו בכספי המבוטחים.
החברה הבולטת בתחום האשראי כיום היא הפניקס, בראשות היו"ר אריה עובדיה, שעלתה לכותרות לאחר שמימנה עסקות-ענק בהיקף מצטבר של כ-850 מיליון שקל. ואולם, הפניקס אינה לבדה, ותיק ההלוואות של חברות הביטוח צמח בשנה האחרונה בכמיליארד שקל נטו; את הגידול החד ביותר רשמה חברה שהופיעה בהרבה פחות כותרות בעניין - מגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל.
גידול מרשים נרשם גם בהיקפי האשראי שמעניקה חברת איילון, בראשות היו"ר ובעל השליטה לוי רחמני, שהיא כיום חברת הביטוח הגדולה ביותר בתחום ההלוואות לליסינג לרכב. האם מדובר במהלך בריא מבחינתן של חברות הביטוח שפותחות בכך דלת לתחרות מול הבנקים בתחום האשראי? רו"ח עליזה שרון אומרת לחברות הביטוח: די, תעצרו לרגע, תחשבו על מה שאתן עושות, תתארגנו ורק אז תמשיכו.
"אם חברות הביטוח לא יתפסו את עצמן מהר ויקבעו מדיניות וכללים, אז ככל שמתן האשראי יואץ יעמיק הסיכון ותתערער יציבות כספי המבוטחים - בין אם מדובר בכספי משתתפות או כספי הנוסטרו. בשלב זה, שיעור הגידול במתן ההלוואות מהיר יותר מהערכות החברות למצב החדש שנוצר. ואני מדברת גם על אשראים טובים, שאם לא ינהלו אותם כמו שצריך, יכולים להפוך למסוכנים", אומרת שרון.
כדאי להקשיב לשרון: משרד רואי החשבון שבראשו היא עומדת מספק שירותים למערכת הבנקאית בכל הקשור לניהול אשראי - בין השאר בניהול השוטף ובדיווח, בטיפול בחובות בעייתיים וכן בביקורת ובבקרה. בנוסף, משמשת שרון כיועצת לכמה מקופות הגמל הבנקאיות בעניין השקעות בנדל"ן, ומשרדה משמש מבקר פנים בחברות ביטוח בהן הראל והכשרת הישוב.
לדברי שרון, "לפני שבע עד עשר שנים נעשתה סלקציה שלילית בתוך המערכת הבנקאית בין הבנקים. היה פער בין התנאים שדרשו הבנקים הגדולים לאלה שדרשו הבינוניים. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות מאוד קרה מצב שבו לקוח שלא קיבל אשראי בבנקים הגדולים נדד לבנקים הבינוניים לקבלת האשראי.
לדבריה, "זה חשף את הבנקים הבינוניים לסיכוני אשראי, ובמקרה מסוים - לניצול מירבי של סוג אשראי בענף עד לפגיעה ביציבות הבנק, כמו החשיפה של בנק דיסקונט לתחום הנדל"ן וזו של הבנק הבינלאומי לתחום התקשורת. מאחר שלא היה פיזור ענפי, הדבר הביא לתוצאות לא קלות בתשואות של המגזר הזה".
חברות הביטוח, חשוב להדגיש, לא היו "שחקן" בשוק באותו הזמן. אבל כיום כמובן, כל זה השתנה. שרון אומרת כי "עם פתיחת שוק הביטוח לאשראי החוץ-בנקאי, עלול להיווצר מצב דומה בו גופים וחברות שלא מקבלים אשראי מהמערכת הבנקאית יפנו לקבלו באמצעות חברות הביטוח.
"למעשה, החברות הלוות 'תופסות' את חברות הביטוח כיום לא מוכנות במובן שאין עדיין כללים וכלים לניהול דיווח ובקרה של האשראי החוץ-בנקאי. מאידך, מאחר שיש במשק סימנים של צמיחה ומינוף של עסקות חדשות, הדבר מפתה את חברות הביטוח להאיץ במתן האשראי המבוקש", אמרה שרון.
שרון מזכירה מקרה של תעשיין שהיה חנוק במזומנים ואף הוצמד לו כלכלן מלווה מטעם הבנקים, עד שהדברים השתנו לפני שבועיים. איך? הלקוח, שלא קיבל מסגרות אשראי חדשות מהבנקים וניצל כמעט לחלוטין את מסגרות האשראי הקיימות שלו, פשוט הלך לחברת ביטוח וקיבל ממנה הלוואה של מיליוני שקלים. "סביר להניח", אומרת שרון," שחברת הביטוח בכלל לא ידעה על המצב העדין שלו מול הבנקים".
מה הבעיה המרכזית של חברות הביטוח בפעילות בתחום?
"לא רק שמערכת כללי ניהול האשראי טרם גובשה, להערכתנו קיים כיום חוסר ממשי ביחידה מקצועית אשר תקבע כדאיות לפני ההשקעה, כגון עלות-תועלת התשואה, דרוג סיכונים וכו'. בהיקפי האשראי הקיימים לא מספיק להתייעץ עם גורמים חיצוניים אד-הוק טרם ההשקעה.
"חברות הביטוח מזהות לכאורה סיכוי עסקי להשקעתן, כמו גם הלווים שמנצלים את הטרנד הזה. מאידך חברות הביטוח עדיין לא ערוכות לעוצמות, לתדירות, לשיעור הגידול ולהיקפים הניתנים. לחברות הביטוח נוצרים חשיפות וסיכונים חדשים שאינם במסגרת הענפים השגרתיים בהם הן עוסקות או יודעות לתפעל".
שרון הזכירה כמה דוגמאות אקטואליות מהתקופה האחרונה: דוגמא לחשיפה אפשרית כתוצאה מחוסר כלים מקצועיים בחברות הביטוח היתה בהנפקות האג"ח האחרונות של חברות נדל"ן ישראליות שגייסו מהמשקיעים הישראליים את מרכיב ה"הון העצמי" הדרוש להם לצורך ביצוע עסקות ממונפות בחו"ל.
כך למשל, נניח כי חברת נדל"ן מבצעת עסקה גדולה בחו"ל, ומקבלת מימון בשיעור של 90% מבנק מקומי. כהון עצמי לעסקה היא צריכה להביא 10% מהיקפה, ואת זה היא מגייסת ממשקיעים ישראלים או מחברות ביטוח שלא יודעות כי התמורה בהנפקת האג"ח מהווה הון עצמי לבנק בחו"ל. בפועל, חברת הנדל"ן ביצעה עסקה ממונפת בשיעור של 100% וראינו השקעות של חברות ביטוח בעסקות כאלה. "לבנקים שישקיעו באג"ח מסוג זה - יש כלים ויכולת למעקב וניהול. לעומת זאת, לחברות הביטוח עדיין אין", אומרת שרון.
גם על הלוואות לחברות ליסינג, שנחשבו עד לאחרונה לבטוחות יחסית, יש לשרון ביקורת. במיוחד, שרון מבקרת את חברת הביטוח איילון, שהיא המממנת הגדולה בתחום, על אף שהיא נחשבת לאחת מחברות הביטוח הקטנות בישר
רו"ח עליזה שרון: "אם חברות הביטוח לא יקימו יחידה מיוחדת לאשראי - יציבות כספי המבוטחים תתערער"
שלומי גולובינסקי
14.6.2005 / 8:13