התאוששות ביצוא: בחודשים מארס-מאי עלה היצוא בקצב שנתי של 6.2%

לאחר שברבעון הראשון של השנה ירד היצוא בקצב שנתי שהדאיג את מקבלי ההחלטות בירושלים, נרשמת התאוששות בחודשים מארס-מאי. בחודשים אלה עלה היצוא בקצב שנתי של 6.2%. בסך הכל הסתכם יצוא הסחורות ב-3.3 מיליארד שקל; 61% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, 36% מסכום זה היה יצוא יהלומים והיתר (כ-3%) היה יצוא חקלאי.



היצוא של חברות ההיי-טק - המהווה כ-44% מכלל היצוא הישראלי (ללא יהלומים), עלה בחודשים מארס-מאי בקצב שנתי של 19.6%. זאת בשעה שהיצוא של החברות המייצרות ציוד תקשורת ובקרה לענף הרפואה והמדע עלה בחודשים אלה בקצב שנתי של כ-5%. היצוא של ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית עלה בחודשים מארס-מאי בקצב שנתי של 1.8%, ואילו היצוא של ענפי התעשייה המסורתית ירד בחודשים אלה בקצב שנתי של 2.2%.



למרות העלייה ביצוא עדיין רמתה ביחס להיקפים שיוצאו מישראל בשנת 2004 נמוכים. בשבוע החולף עידכן הבית הלבן את תחזיות הצמיחה שלו לכלכלה האמריקאית, הגדולה בעולם. על פי התחזיות המועדכנות של הבית הלבן, תצמח הכלכלה האמריקאית ב-3.4% בלבד כשצמיחה מתונה צפוייה גם בגוש היורו. מכיוון שמרבית היצוא הישראלי מופנה לארה"ב ואירופה קיים חשש מהותי להתפתחות הכלכלית של ישראל בשנה הנוכחית.



במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, עמדו לפני מספר חודשים על הבעיה שיש ליצוא הישראלי וגיבשו תוכנית כלכלית במטרה לעודד את הצריכה הפרטית שתהווה תחליף ליצוא כ"מנוע הצמיחה" של המשק ב-2005. התוכנית הכלכלית שגיבש האוצר ומשרד ראש הממשלה כוללת הפחתת מסים והגדלת קצבאות זיקנה כשה"קהל היעד" של הפחתות המסים והקצבאות הם בעלי השכר הנמוך והבינוני שהנטייה השולית שלהם לצרוך קרובה מאוד ל-1, כלומר הם צורכים כמעט את כל הכנסתם הפנויה.