היום נערך כנס משותף של תמיר-פישמן וקרן AXA בשיתוף TheMarker. הכנס נחלק לשני חלקים: הראשון, שהוקדש לנושא הקרן החדשה מבית תמיר-פישמן ו-AXA Talents. השני, שהוקדש לפאנל בהנחיית עורך החדשות של TheMarker, נתן ליפסון, ובו השתתפו כמה מהיזמים הבולטים בישראל.
עם פתיחת הכנס, אמר המנכ"ל המשותף בתמיר-פישמן - רני ליפשיץ, כי קרן Talents היא המוצר הראשון שהוא פרי שיתוף הפעולה בין בית ההשקעות הישראלי ל-AXA העולמית ומכאן שחשיבותו רבה לגבי העתיד. ליפשיץ ציין כי בתמיר-פישמן אהבו מאד את הקרן שכן היא מספקת תשואות טובות ובעלת פילוסופיה מנצחת.
מנהל קרן Talents החדשה, צ'רלס פירמין דידו, פרש בפני המשתתפים את אסטרטגיית ההשקעה שלו: "הפילוסופיה כל כך פשוטה, שאני מתפלא על כך שבנקים ומנהלים אחרים לא פועלים לפיה. אנחנו משקיעים בהון אנושי, במנהלים של החברה. ברגע שמנהל החברה הוא גם הבעלים, הוא מתייחס לכסף כשלו ולכן ידאג לחברה הרבה יותר טוב ממנכ"ל שכיר שכל עניינו להפיק תשואה לטווח הקצר, לגרוף את הבונוס ולהסתלק. אנחנו בוחנים הנהלות לאורך 10 השנים האחרונות, יכולתן להתמודד עם משברים, התשואה שהשיגו והביצועים לאורך זמן. אנחנו גם מחפשים חברות עם מעט חובות".
"ברגע שיש לחברה חוב, הבנק הופך להיות שותף בה והוא יתנגד לכל מהפך שהבעלים יוזם. הבנק רוצה לשחק "על בטוח" וזו אסטרטגיה שלעולם לא תיתן תשואות יתר על פני המדדים. אנחנו ב-Talents עוקבים אחר כ-900 חברות או "כשרונות" ומתוכם, משקיעים בכ-80 חברות. העתיד הוא פחות בחברה ובמוצר אלא יותר בהנהלה ובמוחות שיושבים שם", אמר דידו.
דידו מפנה לדוגמה של אנרון, חברת ענק שקרסה כי ההנהלה היתה שכירה ועשתה כל שביכולתה להציג תשואה גבוהה במטרה לזכות בבונוסים. "לו המנכ"ל היה הבעלים, זה לא היה קורה" אומר דידו.
צ'רלס פירמין דידו העניק ראיון בלעדי ומיוחד ל-TheMarker. ראיון זה יפורסם מחר.
חלקו השני של הכנס, עסק כאמור בפאנל בהשתתפות יזמים שהעזו והצליחו. היזמים פרשו את החזון שלהם ואת הדרך שלהם להצלחה.
מנכ"ל סנו - ברונו לנדסברג, ייסד את החברה בגיל מאוחר יחסית (39) ונחשף לתחרות מצד הענקים בחו"ל. לנדסברג, המבוגר מבין חברי הפאנל, תולה את הצלחת החברה בעובדים ובעובדה שהיזם נותר פעיל בחברה: "אני לא מאמין שיש להחליף את היזם במנהל בעל ניסיון. האינטרס החזק ביותר יישאר תמיד זה של היזם ולא של מנהל שכיר".
לנדסברג אומר כי הצלחתה של סנו נשענת על שני "סודות" עיקריים: "חברי אומרים לי שאני מוכשר בעוד שמקטרגיי טוענים שיש לי מזל. האמת היא אי שם באמצע. יש כאן שילוב של מזל ושל כישרון. הסוד השני הוא היחס הנאות לעובדים. אנחנו תמיד מקדמים עובדים מתוך החברה ולא יוצאים "לדוג" מנהל מוכשר בחוץ. אנחנו מכירים את האנשים שלנו, יודעים במה הם חזקים ומהן נקודות התורפה שלהם וכך אנו יודעים לנתב אותם למקום הנכון".
"לא מזמן זכיתי בתואר 'יקיר ההסתדרות' בגין יחסי העבודה המעולים בחברה. העובדים הם המשאב הכי יקר שלנו ובהם עיקר ההשקעה. כמובן, אנו מקפידים להישאר מעודכנים ביחס לנעשה בחו"ל ואנו לא מהססים להתחרות גם בחברות הגדולות ביותר. התוצאה: החברה שלנו כה יציבה עד כי גם אם נסגור אותה, יש לנו יכולת להמשיך לשלם משכורות ולפעול במשך 3 שנים", אמר לנדסברג.
לנדסברג מדגיש כי "רק מנהל-יזם יכול לקבל החלטות אינטואיטיוויות, כי שכיר לא יעז לעולם לקחת על עצמו סיכונים רבים כל כך. לדבר שכזה יש חשיבות עצומה. מסיבה זו, בני עובד עמי כבר 30 שנים במשותף ויש כבר דור שלישי בדרך. רק כאשר החברה היא בשר מבשרך, אתה מוכן ללכת עמה באש ובמים".
מנכ"ל איתוראן - איזי שרצקי, מסכים עם לנדסברג: "גם אני דואג תמיד לדור ההמשך ובחרתי בבני כמנכ"לים. אני סבור שהם עולים עלי בכישוריהם כמנהלים והדירקטוריון היה בוחר בהם גם אילו היו זרים".
שרצקי נותן הסבר דומה לאיכויותיו של יזם-מנהל: "יזם חייב להיות בשלב הראשון בעל כל הסמכויות, הוא אינו מכיר את החברה החדשה ואינו מכיר את הסובבים אותו. לכן יזם מאופיין בניהול מאוד ריכוזי. מאחר שהיזם מתייעץ פחות עם אחרים, יש חשיבות עצומה לאינטואיציה שלו ולהיכרות שלו עם הענף". שרצקי מדגיש כי על אף כל פעילויותיו, תמיד נותר קרוב לתחום הביטוח בו הוא עוסק מאז 1967.
"חשוב להביא את האנשים הנכונים ולדעת לקבל את ההחלטות הנכונות. וזה קשה. מאוד קשה". כמו קודמו גם הוא מסכים כי "חשוב לתת לעובד להרגיש טוב. אם העובד מרוצה, הלקוח מרוצה והבעלים מרוצה בסופו של דבר הרבה יותר".
מנכ"ל קרן פימי - ישי דוידי, מדבר על ההשקעה בליפמן: "במקרה של ליפמן, שני המייסדים יצאו. האחים ליפשן הקימו את החברה לפני כ-15 שנים והבינו שאינם מצליחים לפרוץ לשוק העולמי. ההבנה גרמה להם לפרוש מניהולה השוטף של החברה ולמכור לי אותה".
דוידי מדגיש כי ישנם אנשים המתאימים לשלב היזמי בלבד ואחרים המתאימים לשלב הניהולי "מעטים הם האנשים שניחנים בשתי התכונות הללו" הוא אומר. "היזם החכם יודע לקחת סיכון אך גם יודע לבצע הערכה של סיכון מול סיכוי".
"הדבר החשוב ביותר הוא לא לעשות מה שכולם עושים. אם תדע לעשות משהו אחר, תצליח". גם לנדסברג מסכים ומוסיף כי "אין שבלונה לעסקים. לו היתה נוסחה קבועה, כולם היו יזמים מצליחים". עם זאת, אומר דוידי כי כשהוא בוחן רכישה חדשה של חברה, הוא פחות מתעניין בזהות המנהל ובשאלה האם המנהל היה היזם, אלא בוחן את ביצועי החברה בזמן האחרון.
מנכ"ל צאג, צבי ימיני, מסביר כי "תפקידו של מנהל הוא לפתח יזמים בחברה שלו. המפתח טמון בפיתוח יזמות פנימית. החברה חייבת לפעול בשוק העולמי, להיות חדשנית ולהפיק מוצרים בעלי שולי רווח גבוהים. יש צורך בשילוב של חזון ויזמות. חשוב גם לפעול בשוק בתולי שבו החברה מתחילה כבודדה בשוק ואינה נאלצת להתחרות בענקים".
ימיני נותן כדוגמה את הימים הראשונים של החברה: "המוצר הראשון שלנו היה ארגז כלים פשוט שהיה כישלון מוחלט. היום אנחנו שולטים ב-50% מהשוק העולמי
מנכ"ל אמבלייז - אלי רייפמן: "יגיע הזמן שבו אפנה את כס הניהול לטובת מנכ"ל אחר"
טל לוי
15.6.2005 / 14:15