רפורמה בהליכי הסרת החסינות של הח"כים אושרה היום ע"י ועדת הכנסת.
עפ"י הצעת החוק, שיזמו יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ רוני בר-און (ליכוד), היועץ המשפטי לממשלה לא יצטרך להתייצב, כפי שנהוג כיום, בפני הכנסת ולנמק את בקשתו להסרת חסינותו של ח"כ החשוד בביצוע מעשים פליליים על מנת שניתן יהיה להעמידו לדין.
הצעת החוק הופכת למעשה את היוצרות. היא קובעת כי תוך 30 יום לאחר הגשת כתב האישום, שאושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה, יהיה רשאי הח"כ החשוד בביצוע עבירה פלילית לבקש בכתב מיו"ר הכנסת, בבקשה מנומקת שיעביר לידיו, לדון בוועדת הכנסת בבקשת היועץ המשפטי לממשל להסיר את חסינותו. אם הח"כ החשוד לא יגיש בקשה כזו, יוכל היועץ המשפטי להגיש את כתב האישום לביהמ"ש, ולא יהיה כלל צורך לדון בוועדת הכנסת בהסרת החסינות.
הצעת החוק קובעת כי הח"כ החשוד יוכל לבקש שלא תוסר חסינותו בשל שורה של עילות, כגון שכתב האישום הוגש שלא בתום לב, או ניהול ההליך הפלילי נגדו יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת. במקרה כזה תדון ועדת הכנסת בבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה ובנוכחותו. עפ"י הצעת החוק, ההכרעה הסופית בעניין הסרת החסינות לא תהיה בידי ועדת הכנסת אלא בידי מליאת הכנסת.
הצעת החוק אושרה ברוב של 5 ח"כים - בר-און, איתן, גבריאלי (ליכוד), שאול יהלום (מפד"ל), מאיר פרוש (אגו"י) - מול הח"כים רשף חן (שינוי) וזהבה גלאון (יח"ד). ח"כ איתן אמר כי "הצעת החוק תביא להשוואת הליך ההעמדה לדין של ח"כ להליך של כל אזרח והיא תעשה סדר בקביעת העילות להסרת חסינות". ח"כ גלאון, שהתנגדה להצעה, להוסיף עילות חדשות להסרת חסינות, ציינה כי משמעות ההצעה היא מלחמה וכיפוף ידיים עם בית המשפט העליון. לדבריה, צריך להוציא את נושא החסינות לוועדה ציבורית מחוץ לכנסת.
ועדת הכנסת אישרה רפורמה בהליכי הסרת חסינות
גדעון אלון
15.6.2005 / 19:00