כשצריך לפסוק שכר טירחה והוצאות משפט, גם שופטים מתבלבלים

בית המשפט העליון קבע כי אי הקפדה של השופטים על ההבחנה בין הוצאות משפט לבין שכר טרחת עו"ד שנפסקים לצד שזכה בהליך, גורמת לשורת תקלות ואי הבנות. זאת, משום שמע"מ נוסף רק לשכר טירחה ולא להוצאות, וכשניתן סכום כולל לא ניתן לחלץ את החלק של שכר הטירחה כדי להוסיף לו מע"מ.



השופטים, אשר גרוניס, אליקים רובינשטיין ועדיאל יהונתן, קבעו באחרונה, בפסק דין שעסק בערעור על גובה חיוב ההוצאות, שורת כללים שנועדה לפתור תקלות אלה. לדברי השופטים, הדבר מעורר בעיות גם בהוצאה לפועל, כאשר ראשי ההוצאה לפועל מגישים לעתים קרובות בקשות הבהרה שנוגעות להוצאות שנפסקו ולסכום שאליו יש להוסיף מע"מ.



לפי קביעת בית המשפט, אם נפסקות הוצאות וגם שכר טרחת עורך דין, יש להבדיל באופן ברור בין חיובים אלה, ולא לקבוע סכום קצוב כולל, הכולל גם הוצאות וגם שכר טירחה. לדבריהם, רצוי להימנע מהשימוש בביטוי "כולל" בהקשר זה.



השופטים קבעו כי אם יישמר כלל זה, אין צורך לציין כי לשכר הטירחה ייתוסף מע"מ, מאחר שהדבר מובן מאליו ועולה מהתקנות הקובעות כי על הסכום שנפסק כשכר טירחה ייתוסף מע"מ.



עם זאת, קבעו השופטים כי אם שופט בכל זאת פסק לאחד הצדדים "שכר טירחה כולל", הכוונה במונח "כולל" בהקשר זה היא שהסכום כולל כבר את המע"מ ואין להוסיפו.



פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לערעור שהגיש גבי בן גלים, לשעבר סגן ראש עיריית קרית ביאליק, וסיעתו "ביאליק 10", לאחר שתביעתו נגד ראש העירייה, רפי ורטהיים, שלטענתו, הדיח אותו שלא כדין מתפקידו, נדחתה בבית המשפט המחוזי בחיפה. בן גלים וסיעתו לא עירערו על עצם דחיית תביעתם, אלא רק על סכום ההוצאות הגבוה שחויבו לשלם: 40 אלף שקל לוורטהיים ו-20 אלף שקל למועצת העיר. של קרית ביאליק.



בן גלים וסיעתו טענו כי הסכום הגבוה שנפסק לא היה מוצדק מאחר שמדובר בסכסוך הנוגע לציבור הבוחרים ולא לעניין אישי. עוד הם טענו כי בית המשפט פסק את הסכומים מבלי להבחין בין הוצאות משפט לשכר טירחה, כאשר הסכומים הוגדרו כהוצאות כלליות, וכי השופט קבע שלסכום כולו ייתוסף מע"מ - דבר שלטענתם, מנוגד לתקנות.



לאחר שהגדירו את הכללים, ציינו השופטים כי במקרה זה מכיוון שבית המשפט קבע במפורש כי מע"מ יצורף למלוא הסכום שפסק, ברור שכוונת השופט היתה שאותו סכום מהווה שכר טרחת עורך דין, על אף שלא נעשה שימוש בהגדרה זו. כן, נאמר כי מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שבן גלים לא הצביע על הוצאות משפט כלשהן שראש העירייה נשא בהן. "העדרו של רמז כלשהו לקיומה של הוצאה, כאמור, מחזק את המסקנה כי כאשר בימה"ש קמא עשה שימוש בדיבור 'הוצאות', כוונתו היתה לשכר טרחת עורך דין", כתבו השופטים.



בסופו של דבר קבעו השופטים כי למרות שהסכומים שנקבעו בגין שכר טירחה הם אכן גבוהים מן המקובל, הרי שלנוכח התנהלותם של המערערים, כפי שבאה לידי ביטוי בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי, היה צידוק מלא לפסוק סכומים אלה ואין עילה להתערבות של ערכאת הערעור. בן גלים וסיעתו חויבו בתשלום שכר טירחה לוורטהיים ולמועצה בסך 20 אלף שקל.



ע"א 9535/04