וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעקבות הביקורת הציבורית - נראה שהח"כים מסכימים שאין להשאיר את הסמכות להסיר חסינות בידי 21 ח"כים

גדעון אלון

20.6.2005 / 7:34

הצעת הפשרה: החסינות תוסר על ידי המליאה; יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און: "כשההכרעה תעבור למליאה, איש לא יוכל לטעון שנעשתה מניפולציה על 120 איש; ההצבעה תועבר בשידור חי בטלוויזיה ותאפשר לכל אחד לעקוב ולהתרשם"



בשבועות הקרובים מתכוון היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לבקש מהכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ עמרי שרון בפרשת עמותות הקש, ששימשו לכאורה שלא כדין למימון בחירתו של ראש הממשלה אריאל שרון בפריימריס לראשות הליכוד.



ח"כ שרון ינסה, בשימוע שייערך לו השבוע, לשכנע את מזוז לבטל את האישומים נגדו. אבל אם הוא לא יצליח בכך יצטרך מזוז להתייצב בפני ועדת הכנסת ולשכנע את חבריה כי הוא בא "בידיים נקיות", וכי אין בבקשתו משום רדיפה אישית של שרון הצעיר. מזוז, כמו כל קודמיו, אינו אוהב, בלשון המעטה, את המפגש הזה עם הח"כים. הוא נאלץ לשמוע ביקורת על כך שהוא מונחה משיקולים פוליטיים, שמדובר בעבירה קלת ערך וכדומה, ובסופו של דבר הוא סופג (לעתים קרובות) סטירת לחי מצלצלת כשרוב חברי הוועדה מצביעים, משיקולים פוליטיים-כיתתיים, נגד הסרת החסינות.



רק בתחילת החודש היינו עדים לחיזיון מביש כזה כשוועדת הכנסת דחתה בפעם השנייה את בקשתו של מזוז להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי (ליכוד), לצורך העמדתו לדין בפרשת "ההצבעות הכפולות". כדי למנוע חזרה על המראות הללו מציעים הח"כים מיכאל איתן ורוני בר-און (ליכוד) לבצע רפורמה בהליכי הסרת החסינות של ח"כים.



לפי ההצעה, שאושרה בשבוע שעבר בוועדת הכנסת לקריאה ראשונה ואשר גם מזוז תומך בה, היועץ המשפטי לממשלה לא יצטרך לבוא לכנסת ולנמק את בקשתו להסרת החסינות. במקום זאת, לאחר שיחליט להגיש כתב אישום נגד ח"כ הוא יעביר אותו במישרין לבית המשפט; לרשות הח"כ המואשם יעמדו אז 30 יום להודיע ליו"ר הכנסת על התנגדותו להסרת חסינותו, זאת מאחד הטעמים הבאים: העבירה נעשתה בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כח"כ; כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך סטייה ממדיניות התביעה או תוך אפליה; ננקטו הליכים אתיים נגד הח"כ ולכן אין אינטרס ציבורי להעמידו לדין פלילי, או שהעמדתו לדין תגרום נזק ממשי לתפקוד הכנסת או לייצוג ציבור הבוחרים. מוצע גם כי בניגוד למצב הנוכחי, כל החלטה של ועדת הכנסת לגבי הסרת חסינות תובא לאישור המליאה בהצבעה גלויה, כלומר ההכרעה הסופית לא תהיה בידי הוועדה אלא בידי המליאה.



היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הפרופ' יצחק זמיר (שכיהן גם כשופט בבית המשפט העליון), סבור שהתיקון המוצע לחוק לא יפתור את הבעיה ושהפתרון היחיד הוא אימוץ המלצות "ועדת נסים" (ועדה בראשות שר המשפטים והאוצר לשעבר משה נסים), שהמליצה ב-1997 להוציא את הטיפול בהסרת החסינות לגוף חיצוני. "להערכתי, זהו מעין ניתוח קוסמטי שלא יצליח, משום שהוא איננו משנה באופן מהותי את המצב הנוכחי", טוען זמיר, "גם כיום ח"כ שמוגש נגדו כתב אישום רשאי לבקש מוועדת הכנסת שחסינותו תוסר, ואז אין כלל צורך בדיון".



זמיר, שחווה על בשרו כיועץ משפטי לממשלה (מ-1978 עד 1986) את הוויה דולורוזה שיש לעבור כדי לשכנע את חברי ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ המואשם בפלילים, גם אינו מתפעל מההצעה להעביר את ההכרעה למליאת הכנסת: "לחברי ועדת הכנסת ישנם לעתים שיקולים מפלגתיים ואישיים בהצבעתם, אבל גם במליאה המצב לא יהיה שונה מהותית. גם אז אותם שיקולים ישפיעו על ההחלטות".



גם יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער (ליכוד), שנכשל עד כה ביוזמת החקיקה שלו להעביר את הטיפול בהסרת החסינות לגוף חיצוני, סבור שהרפורמה שמציעים איתן ובר-און לא תפתור את הבעיה. "ההצעה הזאת אינה מספקת אותי", הוא אומר. "לאורך זמן ייווכחו כולם שהיא אינה פותרת את הבעיה בצורה מהותית. אני סבור שהליך מעין שיפוטי, שבו ח"כים שופטים את חבריהם, אינו נכון מבחינה עניינית ופוגע באמון הציבור בכנסת". סער מדגיש כי "דווקא כמי שקנאי לסמכויות הכנסת בכל תחום, אני סבור שבנושא הסרת החסינות הכנסת אינה צריכה לעסוק. אסור לשכוח שאין כמעט מדינה בעולם שיש לחברי הפרלמנט שלה חסינות רחבה כל-כך כמו אצלנו".



לעומת זאת, לפי עמדתה של הד"ר סוזי נבות, מרצה במכללה למינהל שעבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושא חסינות הח"כים, רפורמה כמו זו שמציעים איתן ובר-און תיתן תשובה גם לאלה שרוצים להשאיר את הסמכות בידי הח"כים וגם לאלה שרוצים לצמצם את היקף החסינות. זאת, לטענתה, מאחר שמשמעותה המעשית היא ביטול החסינות הדיונית (זו הניתנת להסרה) אלא אם כן הח"כ המואשם מבקש להחיל אותה עליו בשל מצבים חריגים. לדעתה, הצעה כזאת "קובעת שוויון בין ח"כ לבין אזרח מהשורה. ח"כ שמוגש נגדו כתב אישום עומד לדין, אלא אם כן יש לו טענה חריגה ואז הוא נדרש לנמק ולהסביר אותה".



יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, מתנגד בתוקף להוצאת הטיפול בהסרת החסינות לגוף חיצוני. לדבריו, חשיבות ההצעה שלו ושל בר-און - שהועלתה לראשונה על ידי הפרופ' קלוד קליין מהאוניברסיטה העברית בדעת המיעוט שלו ב"ועדת נסים" - טמונה בכך שהיא קובעת שלח"כ אין פריווילגיה בשלבים הראשונים שלאחר הגשת כתב האישום, אלא אם כן יש לו נימוק טוב לעכב את הגשת כתב האישום לבית המשפט. "עד היום לא היה פירוט לגבי העילות שמאפשרות לכנסת שלא להסיר את החסינות", הוא אומר. "בהצעה שלנו מפורטות העילות ויש לכך חשיבות רבה".



יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, רואה חשיבות רבה בכך שוועדת הכנסת אימצה את הצעתו להעביר את ההכרעה הסופית בנושא הסרת החסינות למליאה. "עד היום הושמעו טענות שבוועדה יכולה להיות מניפולציה פוליטית בהצבעה", הוא אומר. "כשההכרעה תעבור למליאה, איש לא יוכל לטעון שנעשתה מניפולציה על 120 איש. חוץ מזה, אין דבר שמחטא טוב יותר מאור השמש והמליאה, שתעביר את ההצבעה בשידור חי בטלוויזיה ותאפשר לכל אחד לעקוב ולהתרשם".



יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שתמך עד כה בהעברת הטיפול בהסרת החסינות לגוף חיצוני, מברך על יוזמתם של איתן ובר-און. "אני רואה בכך צעד חשוב והתייחסות רצינית של הכנסת לביקורת, שנמתחה עליה בציבור, כי היא פועלת בנושא זה כמועדון חברים. זהו צעד שמעיד על התייחסות אמיתית ולא רק מס שפתיים. יש חשיבות רבה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה לא יצטרך יותר להתפלש ולפנות לח"כים, שהשיקולים של

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully