וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האוצר פירסם מסמכי ההתקשרות למינוי עושי שוק בשוק האג"ח - משלים סגירת אחד השווקים התחרותיים בישראל לתחרות

ניצן כהן

20.6.2005 / 11:46

באוצר ימנו מספר מצומצם של בנקים זרים ומקומיים להם יימכרו באופן בלעדי אג"ח ממשלתיות; המשמעות: ייקור מחירי האג"ח הממשלתי לציבור; האוצר: המהלך יוזיל את עלויות גיוס החוב



בעוד באוצר פועלים לצמצם את הריכוזיות בשוק ההון, עושה היום המשרד צעד נוסף לסגירת אחד השווקים התחרותיים ביותר בשוק ההון לתחרות. האוצר פירסם היום את מסמכי ההתקשרות למינוי עושי שוק ראשיים לשוק האג"ח הממשלתי.



המשמעות של המהלך של האוצר היא כי מרבית איגרות החוב הממשלתיות יימכרו בלעדית למספר מצומצם של בנקים זרים ומקומיים וכל מי שירצה לרכוש אג"ח ממשלתי ייאלץ לרכוש אותם מהבנקים. בכך למעשה מביא האוצר לייקור מחיר איגרות החוב הממשלתיות (אפיק ההשקעה הפופולרי בישראל) עבור הציבור הרחב.



המהלך של האוצר יביא למעשה לשחיקת התשואות של תיק ההשקעות של הציבור הרחב וזאת בשל העובדה כי הבנקים הזרים והמקומיים יגבו עמלות (שיגולמו במחירי האג"ח) מקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה, ביטוחי החיים ותיקי ההשקעות של הברוקרים הפרטיים על רכישות של אג"ח ממשלתי. כיום יכול כי מי שמעוניין לרכוש אג"ח ממשלתיות בבורסה במחיר שנקבע תוך כדי מסחר. מרגע שהמשקיעים ייאלצו המשקיעים לפנות לאחד הבנקים (דוגמת בנק הפועלים או לאומי) על מנת לרכוש אג"ח ממשלתי, הבנקים יגבו מהם מחיר גבוה יותר, דבר שישחוק את התשואות בתיק ההשקעות של הציבור.



הנהנים הגדולים מהמהלך יהיו הבנקים הזרים והמקומיים שיהפכו לעושי שוק, יוכלו לרכוש באופן בלעדי אג"ח ממשלתיות ולמוכרן במחיר גבוה יותר לציבור.



באוצר טוענים היום כי המהלך יוזיל את עלות גיוסי האג"ח, יגדיל את היקפי המסחר בשוק האג"ח, יהווה מוקד משיכה למשקיעים זרים לשוק המוקמי וישכלל את שוק ההון. טענות אלה של האוצר אינן מדוייקות משום ששוק האג"ח הממשלתי הוא מהמשוכללים ביותר בישראל ונהנה ממחזורים גבוהים במיוחד בשל העובדה כי מדובר באפיק ההשקעה הפופולרי בישראל. אכן צודק האוצר בכך שהמשקיעים הזרים יתעניינו יותר באג"ח הממשלתי הישראלי, משום שיוכלו לרכוש אותם במסגרת מו"מ בינם לבין הבנקים ולא כחלק מהמסחר בבורסה.



הרפורמה בשוק האג"ח עברה לפני פחות משנה בממשלה לאחר התנגדויות רבות של הברוקרים הפרטיים ובנק ישראל. הכוונה היא לשנות את אופן ניהול החוב המקומי של ישראל, שמסתכם בכ-390 מיליארד שקל, וגורר מדי שנה תשלומי ריבית של כ-35 מיליארד שקל, שהם למעלה מ-10% מתקציב המדינה. באוצר טענו בעבר כי המהלך יחסוך למדינה מדי שנה 2.7 מיליארד שקל.



אך מסמכים פנימיים של הדיונים באוצר כחלק מההיערכות לקראת הרפורמה, שנחשפו ב-TheMarker עוד בשנה שעברה, גילו כי הדיון בממשלה על ה"רפורמה בשוק האג"ח" נשען על בסיס נתונים פגום ושנוי במחלוקת. המסמכים גילו סתירות, חוסר עקביות וחוסר שקיפות בעמדות האוצר כפי שהוצגו בפני מבקרי התוכנית, לרבות בנק ישראל והברוקרים הפרטיים. הרושם שהתקבל מהמסמכים שנחשפו אז היה כי אחת מטרות המרכזיות של התוכנית היתה למשוך בנקים זרים לפעול בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי מוכנים ללכת באגף החשב הכללי דרך ארוכה וחסרת שקיפות לכיוון הבנקים הזרים.



מהמסכמים שנחשפו ב-TheMarker עלה כי כאשר הועלתה הצעה לעכב את העלאת נושא הרפורמה בשוק האג"ח כתב עדי ריבלין, מנהל היחידה לניהול החוב, לירון זליכה, החשב הכללי: "אנו נמצאים באיחור ביחס ללוח הזמנים שעליו התחייבנו לבנקים המקומיים והזרים".



התבטאות זו עוררה שאלה, האם סביר שהאוצר יתחייב כלפי הבנקים לבצע במהירות האפשרית רפורמה אם התוצאה העיקרית שלה היא אכן פגיעה בבנקים המקומיים. תכתובת בין הבורסה לניירות ערך למשרד האוצר גילתה אז כי הבורסה נפגשה עם בנק הפועלים ועם בנק לאומי, במטרה ללמוד על התארגנותם למערכת החדשה ועל צורכי המחשוב שלהם כבר בספטמבר 2003, כשבשלב מאוחר יותר התקיימו פגישות עם עוד 5 בנקים. מועדי הפגישות וזהות הבנקים שנפגשו אז עם נציגי הבורסה, העלה חשד כי הבנקים אינם הנפגע העיקרי כי אם הברוקרים הפרטיים.



טענות של הברוקרים הפרטיים שהועלו לקראת הדיון בממשלה, לפיהן הגבלת הגישה למכרזי הנפקת האג"ח על ידי האוצר תדחוק אותם גם מהמסחר בבורסה, נדחו על ידי האוצר, שטען כי מדובר בהתנגדות של גופים אינטרסנטיים שמעוניינים לחסום את חשיפת שוק ההון הישראלי למשקיעים זרים. ואולם כשבנק ישראל העלה במאי 2004 הצעה שלא לתת לבנקים המקומיים מעמד של עושי שוק ראשיים על רקע החשש מהגברת כוחם בשוק הכספים וחשש לניגודי עניינים בפעולתם מול קרנות נאמנות וקופות גמל שבשליטתם, ענה ריבלין בזו הלשון:



"הניסיון להוציא את הבנקים הישראליים לחלוטין מפעילות בשוק האג"ח הוא בלתי ישים - ולא רצוי. ספק רב אם הדבר יעמוד במבחן בג"ץ. אין סיכוי שהבנקים הגדולים יסכימו שיוציאו אותם לחלוטים מהמשחק".



ממסמכי האוצר עלתה למעשה עמדה בלתי עקבית ביחס לחשש מניגודי עניינים של הבנקים המקומיים שישמשו עושי שוק ראשיים למוסדיים שבשליטתם. ריבלין ממליץ למשה טרי, יו"ר הרשות לני"ע, ולאייל בן שלוש, הממונה על שוק ההון, במכתבים מאוגוסט 2003, לתת את הדעת על אופן פעולתם של משקיעים מוסדיים בכלל וקרנות נאמנות בפרט מול עושי השוק הראשיים. "יש לוודא שהקרנות יפעלו באופן הוגן ותחרותי ויבצעו עסקות מול כל עושי השוק ולא רק מול הבעלים (בנק האם) שלהן".



ואולם במארס 2004 תידרך את זליכה לענות על הסתייגויות בנק ישראל בנושא זה: "קיימות מגבלות, הן של אגף שוק ההון והן של המפקח על הבנקים, לגבי מסחר בין הבנקים לבין גופים הנמצאים בשליטתם. לפיכך זוהי הזדמנות להקטין את הריכוזיות בתחום התיווך הפיננסי".



דרך קבלת ההחלטות בכל הנוגע ל"רפורמה" בשוק האג"ח לקתה בחוסר שקיפות וחוסר בהירות גם במצגת שנמסרה לקבינט שהחליט על הנושא. המצגת כללה מידע לא מדוייק בעניין הבלעדיות במכרזי אג"ח והריכוזיות בהם. האוצר טען לאורך כל הדרך כי הרפורמה מבוססת על המלצותיה של ועדת האוזר לבחינת הסדרת פעילותם של עושי שוק בבורסה, על אף שהרפורמה אינה מאמצת לגמרי את המלצות האוזר בכמה נקודות חשובות דוגמת ההמלצה לשלב את עשיית השוק במסגרת המסחר הקיימת בבורסה.



הוועדה המליצה להקים מאגר השאלה מרכזי, ממנו יורשו עושי השוק הראשיים לשאול אג"ח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully