ציפיות נמוכות

דו"ח מיוחד של הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה, שפורסם בימים האחרונים, בדק את השפעת האירועים הבטחוניים ומשבר ההיי-טק העולמי על שוק העבודה בישראל. עיקר הדו"ח מתרכז בסקירת השינויים בכמות העובדים שנפלטו לשוק העבודה, ומספר המשרות שאוישו ברבעון הראשון של 2001 וברבעון האחרון של 2000, אך גם מנסה לבדוק את השפעתו של המשבר על ציפיותיהם של מנהלים לשינוי בהיקף הפעילות העסקית ובהיקף כוח האדם בחברתם.

7,300 עובדי היי-טק נפלטו לשוק העבודה ברבעון הראשון של 2001

הנתונים לא מעודדים. מהדו"ח עולה כי במהלך הרבעון הראשון של 2001 נפלטו לשוק מחפשי העבודה כ-7,300 עובדי היי-טק. במקביל, אוישו במהלך הרבעון בענף 3,100 משרות. במהלך הרבעון האחרון של 2000 נפלטו 3,400 עובדים, ובמקביל נקלטו 5,500 עובדים בענף.

ההערכה היא כי בשני הרבעונים נפלטו לשוק מחפשי העבודה למעלה מ-80 אלף איש. מנתוני הדו"ח עולה כי ברבעון האחרון של 2000 וברבעון הראשון של 2001 עלה מספר הנפלטים במגזר העסקי על מספר המשרות המאוישות בכ-11 אלף עובדים בממוצע.

הרבעון האחרון של 2000 התבטא בעלייה חדה בפליטת עובדים, תוך שמירה על רמה יציבה של איושים. לעומת זאת, ברבעון הראשון של 2001 התהפכו גורמי ההאטה: איוש המשרות ירד באופן ניכר, במקביל לירידה בפליטת עובדים. ברבעון האחרון של שנת 2000 הגיע מספר הנפלטים ל-64 אלף עובדים בממוצע לחודש, והוא ירד עד ל-47 אלף בלבד ברבעון הראשון של שנת 2001. רמה זו של פליטת עובדים דומה לרמה שהיתה מקובלת לפני פרוץ המשבר. במקביל אוישו 35,400 משרות במהלך הרבעון הראשון של 2001 ו-52,900 משרות ברבעון האחרון של 2000.

אופטימיות זהירה בתחילת 2001

כאמור, הדו"ח ניסה לבדוק את השפעתם של האירועים על ציפיות המנהלים לשינוי בהיקף הפעילות העסקית ובהיקף כוח האדם. מהדו"ח, הכולל כ-2,500 חברות מדי רבעון, המהוות מדגם מייצג של המגזר העיסקי, עולה כי אווירה פסימית השתלטה על ציפיותיהם של מנהלי חברות ברבעון האחרון של 2000 בכל ענפי המשק, ובמיוחד בעסקים בעלי זיקה לתחומי התיירות. האווירה הקשה ברבעון זה פסחה על ענפי ההיי-טק, ורמת הציפיות בו נותרה גבוהה.

בני פפרמן, מהרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה, מסביר כי הנשאלים התבקשו לדרג את ציפיותיהם על פי העיקרון הבא: עלייה גדולה - 2, עלייה קטנה - 1, ללא שינוי - 0, ירידה קטנה - (1-) וירידה גדולה (2-), כאשר גבולות המדד נעים בין 200 ל-(200-).

לדבריו, מ-1997, השנה בה החלו בבדיקת ציפיות מנהלים, נע המדד שבחן את ציפיותיהם בתחום העסקי סביב ממוצע של 10-11, לדבריו, המדד שבחן את ציפיות המנהלים לשינוי בהיקף כוח האדם, היה נמוך במעט ממדד הציפיות בתחום העסקי.

ברבעון הראשון של 2001 נרשם מדד חיובי של 2.2 נקודות בציפיות מנהלים לשינוי בהיקף כוח אדם ברבעון הבא. מדד זה מהווה שיפור בהשוואה לרבעון הקודם שהיה שלילי ועמד על (0.7-) .

למרות השיפור בציפיותיהם של המנהלים, עדיין מדד הציפיות נמוך באופן משמעותי לעומת שלושת הרבעונים הראשונים של 2000, ותקופת ההאטה היחסית שאיפיינה את שנת 1999. בשנים אלה נע המדד בין 6 ל-16 נקודות.

הירידה במדד הציפיות לשינויים בהיקף כוח האדם, היתה קטנה מזו של מדד הציפיות לירידה ברמת הפעילות. מדד הציפיות לפעילות העסקית ברבעון הראשון של 2001 עמד קרוב ל-(1.0-), לאחר שברבעון האחרון של 2000 הוא הגיע ל-(21.2-). באופן כללי, מדד הציפיות לשינוי בהיקף כוח האדם נמוך יותר בתחום החיובי, בהשוואה למדד הציפיות לשינויים בפעילות, וגבוה יותר כאשר הוא בטווח השלילי. פפרמן מוסיף כי במדד הציפיות לשינויים בפעילות, נרשמות בדרך כלל תנודות חדות יותר מאלה הנרשמות במדד הציפיות לשינויים בהיקף כוח האדם. קיצוצים בכוח האדם הינם מהצעדים האחרונים בהם נוקטים המעסיקים.

הפסימיות מגיעה להיי-טק

ברבעון הראשון של 2001 חל שינוי דרסטי בציפיות מנהלים בתחום ההיי-טק. למרות זאת, הרוב המכריע של המנהלים בהיי-טק - 92%, עדיין צופים יציבות בהיקף כוח האדם בחברתם ברבעון הבא.

הדו"ח העניק פרק נפרד לענף ההיי-טק וענף בתי המלון, שני הנפגעים העיקריים מהמשבר המשולב. האווירה הפסימית שהשתלטה על ענף בתי המלון, הצטמצמה באופן ניכר ברבעון הראשון של 2001, אולם היא עדיין שלילית באופן משמעותי.

ציפיותיהם של מנהלים בתחום ההיי-טק נמוכות ביחס לתקופות השיא שהענף היה מצוי בו. עם זאת, עדין המדד הממוצע בהיי-טק נמצא בתחום החיובי, שלא כמו בענף בתי המלון. בשני רבעוני המשבר נמצא המדד בענף בתי המלון בתחום השלילי, אולם ברבעון השני למשבר השתפר מדד הציפיות על אף שציונו השלילי גבוה יחסית (14.4-).