הנהלת ביהמ"ש תשלם 250 אלף שקל ריבית על 750 אלף שקל שהופקדו בקופתה

בעקבות הסכם פשרה שקיבל השבוע תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה, תשלם הנהלת בתי המשפט סכום של 250 אלף שקל כריבית על פיקדון בסך 750 אלף שקל שהופקד בקופתה, בנוסף לתשלום הפרשי הצמדה.



הפרשה החלה ב-92' במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי שתי חברות העוסקות במתן שירותי מכולות לשתי סוכנויות העוסקות בשירותים לחברות ספנות.



במסגרת התיק, ניתן ב-93' צו לעיקול הכספים השייכים לסוכנויות, שהוחזקו באותה עת אצל סוכנות ספנות אחרת שלא היתה צד להליך המשפטי. הכספים שעוקלו הופקדו בקופת בית המשפט המחוזי.



ב-2000 הושג הסכם פשרה בין התובעות למפרקי הסוכנויות שנתבעו, שאושר על ידי שופטת בית המשפט המחוזי (היום נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה) בלהה גלאור. ההסכם קבע שיש להשיב לחברות התובעות את סכום הפיקדון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.



השופטת גלאור אישרה את ההסכם, אך הנהלת בתי המשפט העבירה מקופתה אל החברות שזכו במשפט רק את הסכום המקורי בתוספת הפרשי הצמדה.



משרד עורכי הדין מרויץ פנה להנהלת בתי המשפט והצביע על פסק הדין של השופטת גלאור שמחייב תשלום ריבית על הפקדון. הנהלת בתי המשפט פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה סעד הצהרתי לפיו החלק בפסק הדין של גלאור, המחייב את המדינה לשלם ריבית על הפיקדון חסר תוקף.



פניית המדינה נידונה אצל השופט דן ביין, שפסק בדצמבר 2000 - בפסק דין ארוך ומנומק - שאין לחייב את המדינה בתשלומי ריבית על הפיקדון שהופקד בקופת המדינה. משרד עוה"ד מרויץ ערער לביהמ"ש העליון שנתן באפריל השנה את החלטתו.



הרכב השופטים - שכלל את השופטים דליה דורנר, יצחק אנגלרד ואיילה פרוקצ'ה - קבע כי "המדינה לא חלקה על כך שלו הפיקה טובת הנאה מכספי הפיקדון היה עליה לשלם ריבית על הכספים... אלא שטענת המדינה היתה כי תקנות החזרת פקדונות משקפת מציאות שבה המדינה לא נהנתה בדרך כלשהי מהחזקת כספי הפיקדון".



ביהמ"ש העליון דרש לדעת היכן הוחזקו כספי הפיקדון והמדינה אישרה כי הועברו למשרד האוצר, אבל טענה כי לא הופקה טובת הנאה מהחזקתם על ידי האוצר. "תשובת המדינה אינה מניחה את הדעת", כתבו שופטי העליון, "על פני הדברים בכספי הפיקדון נעשה שימוש".



העליון קיבל כאמור את הערעור והחזיר את התיק לבימ"ש מחוזי לפסוק בעניין. בשבוע שעבר אימץ השופט יצחק כהן את הסכם הפשרה אליו הגיעו הנהלת בתי המשפט והחברות התובעות, לפיה תשולם ריבית של 250 אלף שקל על הפיקדון.



לדברי עו"ד ירון מרויץ שייצג את התובעים מדובר בתקדים חשוב: "במסגרת ההליכים המשפטיים בבית המשפט, נדרשים אזרחים, כדבר שבשגרה, להפקיד פיקדונות כספיים במערכת בתי המשפט. עם תום ההליך המשפטי מוחזרים הפיקדונות למתדיינים, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד. מאז קום המדינה, במשך 57 שנים, בתי המשפט לא שילמו ריבית בגין הפיקדונות".