לחמן מסר: השארת בעלות על קופ"ג והקרנות בידי הבנקים הקטנים והבינוניים פירושה שלא יתפתחו שחקנים שיתחרו בשוק

השארת הבעלות על קופות הגמל והקרנות בידי הבנקים הקטנים והבינוניים פירושה שלא יתפתחו שחקנים חדשים שיתחרו בשוק. הדבר יהווה בבחינת "שמור לי ואשמור לך". ניתוק משפטי מידתי של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים יכול להגשים תחרות אמיתית" - כך אמרה בצהריים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דוידה לחמן מסר בוועדת הכספים שהמשיכה את הדיון בהצעת החוק לרפורמה בבנקאות לפי המלצות "ועדת בכר".

הועדה הוסיפה לדון בסעיף המרכזי של החוק שעניינו חיוב כל הבנקים למכור בתוך 3
שנים את אחזקותיהם בקופות הגמל ובתוך 4 שנים את אחזקותיהם בקרנות הנאמנות. היא התייחסה לתביעתו של מנכ"ל הבנק הבינלאומי דוד גרנות להותיר בידי הבנקים הקטנים בעלות על קופות גמל וקרנות נאמנות.

לחמן מסר אמרה כי "נתח שוק הוא תוצאה של תחרות ולא מטרה של רגולציה על מספר שחקנים רב. מי שהולך לישון עם חלום של נתח שוק )כלומר שהבנקים הקטנים שנתח השוק שלהם בקופות ובקרנות הוא קטן ימשיכו להחזיק בבעלות בקופות ובקרנות- צ.ז( מתעורר עם סיוט של רגולציה. הותרת הבעלות של הבנקים הקטנים והבינוניים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות לא פותרת את בעיית ניגודי העניינים".

לחמן אמרה כי "מתן העדפה לבנקים הקטנים והבינוניים המשיך ולהחזיק קופות גמל וקרנות נאמנות )בניגוד לאיסור על הבנקים הגדולים להחזיק בהן-צ.ז( פירושה שנפלה בין הלקוחות של בנקים הקטנים שלא יקבלו יעוץ אובייקטיבי כפי שינתן בבנקים הגדולים )שלא יוכלו להיות בעלים של קופות וקרנות-צ.ז(. בשם התחרות הבנקים הקטנים רוצים לתת להם יעוץ פחות טוב מאשר יעוץ שניתן לגדולים" הוסיפה.

עוד אמרה כי "מותר להפלות בין בנקים קונים וגדולים רק אם קיים שוני שהוא רלבנטי. כמות הלקוחות שיש לבנק קטן אינה רלבנטית ליחס כלפי הלקוחות. לכן עובדת היות הקטנים מבחינת כמות הלקוחות לא רלבנטית מבחינת היחס ללקוח. לכן, אי אפשר להפלות בין הגדולים לקטנים כדי להותיר לקטנים להמשיך ולפגוע בלקוחות בסוגיית ניגוד העניינים. האם הבנקים הבינונים והקטנים הם לא סוסים טרואינים של הבנקים הגדולים? כולם רוצים להתיישר על נתח שוק אבל נתח שוק הוא תוצאה של תחרות ולא של רגולציה. לא יכולה להיות רגולציה שתשמור על נתח שוק".

בהתייחסה לטענתה של לינדה בן שושן מבנק דיסקונט שטענה כי "ועדת בכר" הפכה להיות רובין הוד שעוזר לחלשים אמרה לחמן מסר "אנחנו לא רובין הוד. ואין כוונה לפגוע בגרזן אלא לבצע ניתוק חד וברור בין הבנקים לבין הקופות והקרנות".

מנכ"ל משרד האוצר ד"ר יוסי בכר שעמד בראש הועדה שהמלצותיה היוו בסיס לחוק הודיע כי "אנו לא רוצים שלבנקים תהיה השפעה מהותית על קופות הגמל. ניגוד העניינים נובע מכך שלבנקים יש הפשעה מהותית על ניהול הקוםות והקרנות ואנו לא רוצים שכך יהיה".

היועצת המשפטית של בנק לאומי עו"ד דליה טל טענה כי במשך שנים הבנקים נתנו
למפקידים בקופות הגמל ערבות נומינלית על סכום הקרן בקופה. היקף הערבות הזו לחוסכים מגיעה לכ- 20 מיליארד שקל בבנק הפועלים ולאומי.

לדבריה, חיובם של הבנקים למכור את הקופות והקרנות תחייב את קבלת הסכמתם של עמיתים להעברת הערבות מהבנקים לגוף שיקנה את הבעלות ההליך הזה צפוי להיות תקוע מאחר שיהיה קושי להשיג את הסכמת כל העמיתים להעברת הערבות.

טל טענה עוד כי סביר להניח שיהיה קושי למצוא גוף גדול שיוכל להעניק את הערבות הזו לעמיתים.

עוד טענה כי לנוכח העובדה שבהצעת החוק מוצע לקבוע נתח שוק שלכל אחת מקופות הגמל קיימת אפשרות שהקופות הגדולות יצטרכו להתפצל. צעד שכזה יהיה דרוש אף הוא את הסכמת העמיתים. בלא הסכמה של העמיתים לפיצול הקופות ומכירתן תהיה בכך פגיעה בזכות חוקתית של העובדים שלא תעמוד בבג"ץ- הזהירה.

הממונה על שוק ההון באוצר אייל בן שלוש דחה את הטענות הללו ואמר כי לערבות שנותנות הקופות לעמיתים על סכום הקרן אין משמעות כלכלית ולכן היא חסרת משמעות. הראיה היא שהבנק לא נדרש להעמיד הון כנגד אותה ערבות. עוד אמר כי הבנק יוכל לתת ללקוח את הערבות הזו גם אם המוצר- קרי הקופה תמכר לגוף אחר.

הוא דחה את הטענה שלפיה יש צורך לקבל את הסכמת העמיתים למכירת הבעלות על הקופות ואמר כי בעת מכירת בנק דיסקונט לא שאלו את הלקוחות אם הם מוכנים למכירה. באשר לטענה על פיצול הקופות אמר כי ישנם גופים שיוכלו לרכוש את הקופות מבלי צורך לפצלם.

סוף מסמך