ככלל, פעילות צבאית בתוך ריכוזי אוכלוסיה אזרחית היא כמעט בלתי אפשרית. במשרד הביטחון הבינו שיש צורך להפריד בין האוכלוסיה האזרחית לארגוני הטרור, ואולם הניסיון ליישם את ההכרה הזו דורש משאבים רבים.
יישום תכנית ההתנתקות מאפשר הצצה לבעיות התקציביות שמייצרת הפעילות הצבאית-ביטחונית-מדינית של ישראל. בעוד שתקציב התוכנית ל-2005 הוא 2.2 מיליארד שקל, ותקציב התוכנית כולה (כולל ב-2006 וב-2007) הוא כ-7 מיליארד שקל, הולך ומתברר כי התקציב נמוך משמעותית מהסכומים הדרושים. הפער הלך ותפח ככל שבסעיפים האזרחיים הוכנסו שינויים, הקשורים בחוק פינוי פיצוי. הפער התקציבי מסתכם כיום ביותר מ-3 מיליארד שקל.
החשש הגדול הוא שעלות יישום תכנית ההתנתקות, כמו גם גדר ההפרדה והמעברים (שעלותם צפויה לחצות את רף 8 מיליארד השקלים עד 2006), תיפול על כתפי משלם המסים הישראלי.
מקבלי ההחלטות בירושלים מנסים כבר זמן רב להשיג מימון חיצוני לתוכנית ההתנתקות ולגדר ההפרדה, ניסיונות שעד כה עלו בתוהו. עם זאת, בשבועות האחרונים נשאו מאמצים אלה פרי, בשעה שנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, חתם על סיוע לצרכים הומניטריים בהיקף של 50 מיליון דולר. הצרכים ההומניטריים מתורגמים כמעט מייד להקמת המעברים החדשים. האישור גם הביא להערכות לפיהן הממשל האמריקאי, שסירב עד כה להשתתף במימון ההתנתקות ובניית הגדר, ירחיב את מעורבותו וישתתף במימון שני הפרויקטים הגדולים האלה.
שאול מופז: "הציר המרכזי באמצעותו ישראל יכולה להשפיע על הפלשתינאים הוא הציר הכלכלי"
ניצן כהן
24.6.2005 / 13:39