"המומחים יודעים הרבה אך מבינים מעט", אמרה מבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת באחד הדיונים להפקת לקחים ממלחמת המפרץ הראשונה. 12 שנים לאחר מכן היתה מוכנה מדינה שלמה למלחמת המפרץ הראשונה, אבל החמיצה פעם נוספת את המלחמה שעמדה בפתח.
תחושה דומה לזו של בן פורת היתה השבוע למי שחיפש הסברים לצניחת הבורסה ולהתפרצות הדולר. אולי לא קל להודות בכך, אבל בניגוד לתחומים אחרים, כמעט בלתי אפשרי לחזות את הצפוי בשווקים הפיננסיים. לפחות לא בטווח הקצר. מנהלי השקעות טובים מתגאים בכך שהם פוגעים בקצת יותר מ-50% מהחלטות ההשקעה שלהם. כך שהסיכוי לטעות גבוה, וכידוע בשוק ההון כל טעות עולה הרבה כסף.
את זאת גם חוו על בשרם המשקיעים בבורסה שכבר מזמן לא עברו עליהם ימים כל כך קשים של נפילות. כמעט כל מי שנכנס לבורסה של תל אביב מאז ינואר הפסיד. משתתפי גל ההנפקות האדיר של אפריל-מאי - מנהלי הכסף שלכם מקופות הגמל קרנות הנאמנות וחברות הביטוח - ידווחו על תשואות גרועות ביוני.
עכשיו הכל רגיש. הטרור, חולשתו הפוליטית של ראש הממשלה, ההתנגדות להתנתקות והחורף הפוליטי החם הצפוי לאחריה. כל אלה מגבירים את רמת האי וודאות, ויחד עם רמות המחירים שכבר אינן זולות ההתלבטות מה לעשות עם הכסף גוברת.
האם קרה כאן משהו כלכלי דרמטי שמצדיק את האווירה השלילית של השבוע האחרון? לא. הכלכלה הישראלית חזקה ויציבה, והנתונים הבסיסיים חיוביים. אמנם המשק בישראל עמוס בבעיות מבניות, דמוגרפיות וחברותיות שפוגעות בצמיחה ואולם גם כאשר הפתרון לאלה אינו נראה באופק, פוטנציאל הצמיחה לא נמוך.
נדל"ן - כן או לא?
אז מה לעשות?
קנו מניות אך התחשבו באופק ההשקעה שלכם. מי שהשקיע 5,000 דולר במניות של חברת וול מארט האמריקאית ב-1980, יושב היום על נכס ששוויו 2.5 מיליון דולר. נכון, לא כל חברה היא וול מארט. ובכל זאת, ההנחה היא שהשקעה במניות לטווח הארוך הגיונית.
אחד מכללי האצבע המקובלים אומר כי אדם צריך להשקיע נתח מתיק ההשקעות שלו במניות - על פי גילו. החשבון פשוט: מפחיתים את גיל האדם מ-100 והתוצאה שיוצאת היא המספר שאנחנו מחפשים. כלומר, אדם בן 20 ישקיע על פי כלל זה 80% מהכסף הפנוי שלו במניות ואדם בן 80 ישים רק 20% מהתיק במניות. (הליצנים אומרים שאדם בן 101 צריך להחזיק את כל כספו במזומן ולמכור מניות בחסר בשיעור של 1% מתיק ההשקעות שלו).
וברצינות, ההנחה היא שככל שטווח ההשקעה ארוך יותר - כך הסיכון להפסיד הולך ופוחת. ההפחתה בשיעור ההשקעה עם השנים באה כדי להפחית את הסיכון להפסד ככל שאדם מתקרב לגיל הפנסיה. יש החולקים על תיאוריה זו - ראה בשער האחורי ראיון עם פרופסור צבי בודי.
נראה שהגיע הזמן לקנות דירה. רוב העושר בעולם נצבר מהשקעות בנדל"ן. על אף זאת כמעט כל מי שקנה דירה בעשר השנים האחרונות הפסיד כסף. בכלל, רכישת דירה בישראל היא אולי עסקה משפחתית די טובה, אך עסקה כלכלית די עלובה. בדרך כלל שכר הדירה משקף תשואה נמוכה, נמוכה אפילו מהריבית על ההלוואה לרכישתה. שלא לדבר על הסיכונים.
ובכל זאת, אם חשבתם לקנות דירה מתישהו בעשר השנים הקרובות, נראה שעכשיו זה זמן בכלל לא רע לעשות זאת. מחיר הדירה והריבית, הם שני הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על הכדאיות. למעשה כדאיות השקעה בכל נכס תלויה במחירו ובמחיר הכסף באותו זמן. בניגוד לשוק המניות, שוק הנדל"ן עדיין לא יצא מהשפל, כך שהשילוב עם ריבית המשכנתאות הנמוכה נעה סביב 4.5%-4%.
נהוג לומר כי הנדל"ן הוא בין הענפים שמגיבים באיטיות להתרחשויות מקרו כלכליות. ואכן הכלכלה בישראל מפגינה עוצמה כבר שנה שנייה ברציפות ובנדל"ן עדיין מלקקים את פצעי העבר.
זמן מצוין לפזר השקעות בחו"ל
פזרו נתח נכבד מתיק ההשקעות לחו"ל. בתחילת 2005 נכנסה לתוקפה אחת הרפורמות החשובות - שיעורי המס על ניירות ערך בחו"ל הושוו לשיעור המס על ניירות ערך בישראל. זה זמן מצוין לפזר השקעות ולהקטין את הסיכונים, ובמקביל להכריח את מנהלי החברות בישראל להציג ביצועים טובים יותר. אחרת הם יפסידו בתחרות על כיסו של המשקיע. לא חייבים בשביל זה לנהל מיליוני דולרים בחשבון בנק בחו"ל. בבורסה של תל אביב נסחרות תעודות סל וקרנות נאמנות שניתן באמצעותן לפזר כסף בשווקי חו"ל.
אז למה צריך לקוות למזל? כי הדברים יכולים להשתבש. שוקי מניות בעולם סבלו מתקופות שפל ארוכות שגררו השמדת ערך אדירה. מחירי הדירות בישראל יכולים לרדת עוד וגם משבר כלכלי או פיננסי בחו"ל שיגרור נפילות חדות בא בחשבון. וחוץ מזה מזל טוב אף פעם לא הזיק למישהו.
מה עושים היום עם הכסף
רותם שטרקמן
24.6.2005 / 9:02