הממשלה אישרה הצעת חוק להסדרת מעמדם של ילדי עובדים זרים ובני משפחותיהם

מאת ראלי סער וגדעון אלון



הממשלה אישרה היום (ראשון) הצעת חוק שתחולל מפנה במדיניות ההגירה של ישראל והסדירה את מעמד ילדי העובדים הזרים. הממשלה העניקה תושבות קבע ואזרחות לחלק מילדי העובדים הזרים ולמשפחותיהם.



ההצעה, אותה הגיש שר הפנים, אופיר פז-פינס, אושרה למרות התנגדותו הנחרצת של שר האוצר, בנימין נתניהו, שצורפה אליה. נתניהו מנמק את התנגדותו בטעמים דמוגרפיים - "שמירה על אופיה הלאומי של מדינת ישראל", בלשונו - ובטעמים כלכליים. הצעת ההחלטה תעובד לחוק מפורטים שתובא לאישור הכנסת.



לפי ההצעה שאושרה, שר הפנים יהיה רשאי להעניק רישיון לתושבות קבע בישראל לילדי השוהים הלא חוקיים "שנולדו בישראל והתערו בחברה הישראלית ובתרבותה". לפי אומדני מינהל האוכלוסין, ששר הפנים אימץ, אם יתקבל החוק, תתאפשר הסדרת מעמדם החוקי של כ-2,750 ילדי עובדים זרים, וכן הוריהם ואחיהם הצעירים (עוד כ-5,500 בני אדם לפי הערכות מינהל האוכלוסין).



הצעת החוק תקפה לילדים שנולדו בישראל וחיו בה ברצף (למעט יציאות קצרות לחו"ל), ושעד דצמבר השנה יגיעו לגיל 10 לפחות - בתנאי שהוריו נכנסו לישראל בראשונה באשרות שהייה חוקיות. רישיון ישיבת הקבע בישראל מוגבל לילדי עובדים זרים שלומדים במערכת החינוך הממלכתית או למדו בה בעבר, דוברי השפה העברית, שהרחקתם מישראל "תהיה כרוכה ב'הגליה תרבותית' למדינה עמה אין להם זיקה תרבותית".



הורי הילדים ואחיהם הצעירים יוכלו לקבל מעמד של תושב ארעי במדינה "בתנאי שאלה מתגוררים עמו בישראל במשק בית משותף, מיום לידתו, ונמצאים כיום בישראל". שר הפנים, לפי הצעת החוק, יאריך את רישיון ישיבת הקבע להורים ולאחים מדי שנה, עד הגיע הילד לגיל 21, כלומר לאחר שחרורו מצה"ל. השירות הצבאי ממילא מזכה כיום את הורי החייל בתושבות קבע, ואילו אחיהם הצעירים יסיימו את לימודיהם וישרתו בצבא, ולכן מעמדם יעוגן בחוק.



הצעת ההחלטה להסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים מוצגת כ"הסדר חד-פעמי לשעה". הסדרת המעמד תוגבל רק למי שיגישו בקשות למינהל האוכלוסין עד סוף השנה.



בדברי ההסבר להצעת החוק השנייה נכתב שמטרתה היא "להסדיר את בעייתם של ילדי השוהים בישראל, שלא כדין ולא באשמתם, לאחר שנולדו בישראל והתערו בה בעקבות שהותם הממושכת של הוריהם בישראל, שלא כדין". במקביל, נכתב בדברי ההסבר, "ייעשה מאמץ להרחיק מישראל את מי שאינם עומדים בתנאים, וגם לדאוג שלא תתאפשר יצירת תופעה דומה בעתיד".



על הפרק: חוק השב"חים



הצעת החלטה נוספת שהממשלה אמורה לאשר היום, נוגעת לחוק השב"חים (שוהים בלתי-חוקיים). אם תאושר ההצעה, יימנע מעמד אזרחי של תושבות קבע בישראל, בין השאר, מבני זוגם הזרים של ישראלים, ששהייתם כיום בישראל אינה חוקית.



לפי ההצעה, שר הפנים "לא ייתן אשרות או רישיונות לישיבה בישראל למי שנכנס לישראל או שהה בה שלא כדין, אלא אם השהייה שלא כדין יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, או בנסיבות שלא היו בשליטתו של המבקש (את אשרת השהייה, ר"ס)". בנוסף, שר הפנים לא יאפשר שהות חוקית בישראל למי שמסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור, או עלול לפגוע באינטרס ציבורי אחר.



הצעת ההחלטה אמנם מותירה בידי שר הפנים את שיקול הדעת להעניק אשרות שהייה חוקיות, ואולם ראשית ייאלץ האזרח הזר לעזוב את ישראל. רק לאחר מכן ישקול שר הפנים אם לאפשר את חזרתו לישראל והסדרת שהותו החוקית בה, "בהתחשב במשך תקופת השהייה הלא חוקית" ובכל מקרה בתנאי שמבקש האשרה לא שהה בישראל באורח לא-חוקי יותר משנה.



כיום, בני זוגם הזרים של אזרחים ישראלים הנשואים להם, או שמוכרים כ"ידועים בציבור", מוגנים לרוב מפני גירוש, גם אם הם שוהים בישראל שלא כחוק - משרד הפנים מאפשר את מעמדם האזרחי הקבוע במדינה, בהליך מדורג. ואולם לפי הצעת ההחלטה שיביא היום פינס לאישור הממשלה, שר הפנים לא יעניק אשרות שהייה גם "למי שבקשתו נסמכת על סעיף 7 לחוק האזרחות (התאזרחות מכוח נישואים, ר"ס)". כדי להתחשב בכל זאת בבני הזוג הזרים שכבר החלו בהליך המדורג להסדרת מעמדם האזרחי, שר הפנים "יקבע הוראות מעבר מתאימות לעניין זה, כדי למנוע פגיעה במי שהסתמכו על ההסדר הנוכחי".



לא "יולבנו" עובדים



הצעת חוק השב"חים מתירה לקבוע "הסדרים מיוחדים שיאפשרו, בנסיבות מיוחדות, מתן רישיון עבודה בישראל לשוהה שלא כדין שנכנס לארץ כעובד זר", בתנאי שטרם מלאו ארבע שנים לשהותו הלא-חוקית בישראל. באמצעות סעיף זה, לדוגמה, עובדים סיעודיים שאשרת עבודתם פקעה יוכלו לחדש את רישיונות השהייה והעבודה שלהם. בהצעה נכתב שמטרתה היא "לשמר את מדיניות השמים הסגורים אשר מונעת כניסה של עובדים זרים מחו"ל", אך "ייקבעו הסדרים שיאפשרו 'הלבנת' עובדים זרים הנמצאים בישראל שנכנסו מלכתחילה לישראל כעובדים זרים (חוקיים) ובנסיבות מיוחדות, שייקבעו, הפכו ללא-חוקיים". לפי ההערכות, בישראל שוהים שלא כחוק כ-80-100 אלף עובדים זרים.



הצעת החוק אף חוסמת את האפשרות החוקית כיום, לפיה שוהים בלתי-חוקיים שבקשתם לקבלת אשרת שהייה בישראל סורבה, יוכלו לשוב שנית לישראל לאחר עזיבתם, ולהגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון שהייה חוקי בישראל. "מי שסורבה בקשתו", קובעת ההצעה, "לא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לאשרה או לרישיון שהייה בארץ, אלא בחלוף התקופה ששר הפנים יקבע בתקנות".



בדברי הההסבר להצעת ההחלטה נכתב שזו "מניחה מתווה כללי לחוק שמטרתו מניעת מתן תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל, בכך שעם כניסת החוק לתוקף לא יוכלו שוהים בלתי חוקיים להכשיר את שהייתם בישראל, אלא במקרים חריגים שיימנו בחוק". בדברי ההסבר אף מודגש ש"כלל זה יחול אף אם השוהה הבלתי-חוקי נישא לאזרח ישראלי, תוך קביעת הוראות מעבר למצב זה".