אחרי השקעה של 32 מיליון דולר - למבדה קרוסינג זונחת את החזון האופטי ונסגרת

חברת הסטארט אפ הישראלית למבדה קרוסינג, מחברות הרכיבים האופטיים הבולטות שהוקמו בישראל בשנים האחרונות, נסגרת לאחר שעד היום הושקעו בה כ-32 מיליון דולר. בין בעלי המניות: הקרנות סטאר, ג'מיני, קרן הלורד יאנג (לשעבר שר המסחר של בריטניה), הבנק לפיתוח תעשייתי של סין והחברות אג'ילנט ולוסנט, שהשקיעו בחברה 7.25 מיליון דולר, בסבב גיוס ההון האחרון ב-2002 - לפי שווי של 50 מיליון דולר.



אתמול כינס מנכ"ל ונשיא החברה, רפי קוריאט, את 22 עובדי החברה בקיסריה והודיע להם כי למעשה החברה עצמה חדלה מלפעול. בעלי המניות בחברה, בעיקר קרן ג'מיני - שבה שותפה יו"ר למבדה קרוסינג, אורנה ברי (לשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת), פועלים בשתי חזיתות למכירת הקניין הרוחני והנכסים של החברה בכ-6 מיליון דולר.



ברי אמרה כי "יש שתי עסקות על הפרק. האחת היא עסקה למכירת הקניין הרוחני והנכסים של למבדה קרוסינג בתחום שאליו נכנסה רק לפני 13 חודשים. מדובר בטכנולוגיה לייצור רכיבי RF של טלפונים סלולריים מסיליקון במקום רכיבים קרמיים קיימים. במקביל, מנהלת החברה מו"מ למכירת הקניין הרוחני של החברה בתחום הרכיבים האופטיים לחברה בתחום התעשייה הביטחונית".



באחרונה נמכרה חברת ליטל אופטיקס, שפיתחה טכנולוגיה אופטית בתחום של למבדה, לחברה אמריקאית בתחום הביטחון, ועל כן בעלי המניות בלמבדה אופטימיים. לדברי ברי, החברה הקדימה את שוק המטרו, שאליו פנתה, בשלוש שנים. "מדובר בשוק שכל הזמן מתעכב בשנה-שנתיים ואף פעם לא מגיע". קוריאט אמר אתמול כי מדובר באכזבה גדולה וכואבת. "השוק הזה פשוט נמוג ובעצם אף פעם לא קרם עור וגידים. היו לנו הכנסות, אבל נמוכות".



למבדה קרוסינג הוקמה ב-99' על ידי מוטי מרגלית ומאיר אורנשטיין, מומחה בעל שם עולמי לתחום האופטיקה. החברה פיתחה וייצרה רכיבים דינמיים לתקשורת אופטית, ברמת שכבות אור. המוצרים איפשרו לבודד ערוצי תקשורת מתוך ספקטרום הערוצים העוברים בסיב אופטי ומוגדרים על פי צבע האור, ולנתב אותם לתחנות היעד. המערכות נועדו בעיקר לתחום המטרו, שבו מנותבים האותות האופטיים לרשתות אופטיות משניות, ובו עוברת כמות מידע גדולה המצריכה ניתוב ליעדים מוגדרים. החברה הקימה גם מפעל ייצור (פאב) בהשקעה של 2 מיליון דולר לייצור הרכיבים. ואולם החדשנות הטכנולוגית לא הספיקה והחברה לא הצליחה למכור.



ברי וקוריאט, המשמש גם יו"ר קונסורציום התקשורת האופטית בפרויקט מגנ"ט של המדען הראשי, מקווים כי גופים לאומיים יעשו שימוש במפעל הייצור ובחלק מהידע שנצבר בתחום האריזה של השבבים. זאת, בדומה ליוזמה של ממשלת קנדה להקמת מפעל מארזים ב-100 מיליון דולר לטובת התעשייה המקומית.