"מישהו העתיק את המכונה של מדינול ואני לא ידעתי מזה"

בפרשייה הזאת יש הכל: סטארט-אפ לוהט עם טכנולוגיה פורצת דרך, יזמים קצת אקסצנטריים, חברה בינלאומית ענקית, סודות מסחריים, חשדנות, מזימות, תאוות וסכומי כסף גדולים. היום בשעות אחר הצהריים שעון ישראל יתחדש הדיון בבית משפט בניו יורק בפרשייה.



בצד התובעים יופיעו חברת מדינול ושניים ממייסדיה ומנהליה, בני הזוג קובי ויהודית ריכטר. בצד הנתבעים תופיע בוסטון סיינטיפיק, ענקית מכשור רפואי אמריקאית, שגם השקיעה במדינול וגם היתה המשווקת שלה. במרכז הדיון תעמוד דרישה של מדינול ובני הזוג ריכטר לפיצוי ענק על כך שבוסטון סיינטיפיק גנבה ממדינול, לכאורה, את הטכנולוגיה שלה.



ההליכים מתנהלים בארה"ב כבר יותר משלוש שנים, כשבדצמבר 2004 היתה התפתחות גדולה בתיק לאחר שבית המשפט בניו יורק קיבל את טענת מדינול כי בוסטון הפרה את חוזה ההפצה הבלעדי שהיה לה עם מדינול למכירת סטנטים מתוצרתה.



השופט קבע שמדינול זכאית לקבל תמלוגים ממכירות הסטנטים שמבצעת בוסטון באופן עצמאי. מדובר בקביעה משמעותית ביותר, כי לפי ההסכם בין מדינול לבוסטון שיעור התמלוגים על מכירות הסטנטים על ידי בוסטון היה 23%. מכאן שלכאורה למדינול יש זכות לתבוע כ-1.5 מיליארד דולר - סכום זה נגזר מהכנסות חזויות של 6 מיליארד דולר עד סוף 2005.



בדצמבר 2004 הפנה בית המשפט את הצדדים להליך של גישור כדי שיגיעו להסדר ללא התערבותו. במסגרת ההליך הציעה בוסטון סיינטיפיק למדינול פיצוי בסך 800 מיליון דולר, אבל מכיוון שבני הזוג ריכטר עמדו על כך שהפיצוי יהיה מיליארד דולר, הגישור נכשל. זאת הסיבה לכך שהצדדים חוזרים היום לביהמ"ש.



באוקטובר 2001 קיים מגזין TheMarker ראיון מקיף עם מי שהיה ועודנו מנכ"ל החברה, ג'ים טובין, וכן עם מייסד החברה ומי שהיה אז היו"ר שלה, פיט ניקולאס.



טובין לא עבד בחברה בעת שבוצעו בה, לכאורה, המעשים המיוחסים לה על ידי מדינול, אבל ניקולאס לא רק שכיהן בתפקיד הרם ביותר בחברה אז, כי אם גם היה, לפחות בפרק זמן מסוים, ידיד אישי קרוב של בני הזוג ריכטר.



TheMarker הציג בפני טובין וניקולאס מסמכים שלכל הפחות עשויים לחזק את טענות מדינול. הנחנו שהם ראו כבר את המסמכים ושיש להם טיעוני נגד משכנעים, אבל בכל זאת הראיון התפתח בצורה מפתיעה.



גם היום, לפני חידוש המשפט ויותר משלוש שנים וחצי אחרי שנערך, הראיון לא איבד מעוצמתו. אנחנו מביאים אותו כאן שוב, ללא עדכונים.



ניקולאס מתיישב בשלווה על כורסת העור שבקדמת שולחן העבודה שלו. "מישהו רוצה קפה", הוא שואל, "כמה סוכר". הוא מבקש סליחה, יוצא לרגע מהמשרד וחוזר אחרי דקה כשבידו ספל עם קפה.



הגינונים הידידותיים האלה הם של אחד האנשים העשירים והחזקים בארה"ב: ניקולאס הקים לפני 22 שנה את ענקית הציוד הרפואי האמריקאית בוסטון סיינטיפיק. קצב המכירות השנתי של החברה, ששווי השוק שלה הוא 11 מיליארד דולר, הוא יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה. ניקולאס מחזיק באופן אישי ב-55 מיליון מניות של בוסטון השוות כמיליארד וחצי דולר.



כמה דקות לפני הפגישה אתנו יצא ניקולאס מישיבת דירקטוריון שבה הודיע על כך שיפחית את מעורבותו בה ויעביר עוד סמכויות למנכ"ל טובין.



טובין נוכח גם הוא בפגישה ומתיישב לימינו של הבוס. הוא נראה פחות נינוח, אבל אינו משדר סימני לחץ. כשנאלץ להתמודד עם תכתובות פנימיות של עובדיו, לחצו גבר.



כבר בתחילת השיחה אתם נוצר הרושם שניקולאס וטובין מנסים להרחיק את עצמם מהפרשה. באופן די מפתיע, אחד הדברים הראשונים שניקולאס אמר בתארו את החברה ואת תפקידו בה, הוא שהוא מצוי כבר כמה שנים בעיצומו של תהליך שתכליתו להקטין את מעורבותו בחברה. שיאו הראשון של התהליך היה במארס 99' עם התפטרותו מתפקיד מנכ"ל החברה ומינויו של טובין לתפקיד. העברת הסמכויות כוללת את האחריות לגבי מדינול, טורח ניקולאס להוסיף.



טובין אולי קצת נלחץ ומיד אומר: "אני נכנסתי באמצע הסרט. הדברים התנהלו שלא כשורה".



ה"סרט" הזה הוא מותחן שעדיין מתפתח. במרכזו מצוי סכסוך משפטי עם חברת סטארט-אפ ישראלית בשם "מדינול" ועם שני מייסדיה, בני הזוג קובי ויהודית ריכטר. מדינול, שהוקמה בדצמבר 92', מייצרת סטנטים (שרוולי נירוסטה מחוררים המוחדרים לעורקים כדי לתמוך בהם ולמנוע היצרות וסתימה).



למן הקמתה החליטה מדינול להתרכז רק בפיתוח וייצור הסטנט. את השיווק העולמי שלו ייעדה לשותפה בינלאומית גדולה שתוכל לעשות זאת. בקיץ 95' נכנסה מדינול למו"מ על שיתוף פעולה כזה עם ענקית הקוסמטיקה והרפואה העולמית ג'ונסון אנד ג'ונסון, אך המו"מ לא הבשיל לכדי עסקה.



מיד אחרי כישלון השיחות עם ג'ונסון אנד ג'ונסון נכנסה בוסטון סיינטיפיק לתמונה, וכך, באוקטובר 95' חתמו הצדדים על שני הסכמים - הסכם השקעה והסכם אספקה.



בהסכם ההשקעה נקבע שבוסטון סיינטיפיק תרכוש 11.5% ממדינול תמורת 40 מיליון דולר. מתוך הסכום הזה, 25 מיליון דולר הוזרמו לחברה והיתרה שולמה לבעלי המניות הקיימים. בהמשך רכשה בוסטון סיינטיפיק מניות נוספות והגיעה לאחזקה של 22% ממניות מדינול.



בהסכם האספקה נקבע שבוסטון סיינטיפיק תהיה המשווקת העולמית הבלעדית של הסטנט של מדינול למשך 10 שנים, שמדינול תהיה אחראית לפיתוח הסטנט ושבוסטון סיינטיפיק תהיה אחראית לפיתוח המערכות הנלוות לו.



הסכם האספקה קבע גם שמדינול תעביר לבוסטון סיינטיפיק מכונה אוטומטית לייצור סטנטים למקרה שבו יכולת הייצור של מדינול בישראל תיפגע. בנוסף, קבע ההסכם שאם מדינול לא תעמוד בהתחייבויות האספקה שלה, תוכל בוסטון סיינטיפיק להשתמש במכונה כדי לייצר את מה שהוזמן ממדינול בתוספת 25%. המכונה נבנתה והועברה למתקן של בוסטון סיינטיפיק באירלנד.



באוגוסט 98' אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק את הסטנטים בארה"ב. 99' היתה שנת השיא של מכירות הסטנט. מאז, המכירות החלו להידרדר במהירות ותוך כדי כך התחילו לדלוף ידיעות על סכסוך קשה בין שני הצדדים.



הביטוי הפומבי הראשון לעוצמת הסכסוך היה תביעה שמדינול הגישה בבית משפט בניו יורק ב-5 באפריל 2001