חברת המחקר גרטנר מציגה חמש סיבות לכישלון עסקות מיקור חוץ בחו"ל

אין דבר יותר אופנתי היום בעולם ההיי-טק מאשר להעביר עבודות שירותי תוכנה פשוטות למדינות מתפתחות כמו הודו או בולגריה במזרח אירופה. חברות היי-טק רבות שואלות את עצמן למה לשלם לעובד היי-טק ישראלי או אמריקאי, כאשר אותה עבודה בדיוק יכולה להיעשות על ידי איש תוכנה הודי או בולגרי בהרבה פחות כסף? קוראים לזה מיקור חוץ ב-OffShore - מחוץ לגבולות המדינה.



עד כה יצרה תופעת מיקור החוץ בחו"ל 8% אבטלה בעמק הסיליקון בארה"ב, וזליגה של כ-3,500 משרות היי-טק מישראל, לטובת הודו וארצות הגוש המזרחי לשעבר. ואולם בחברת המחקר הבינלאומית גרטנר מזהירים כי ישנן לא מעט סיבות שמהלך כזה עלול להיכשל.



בבדיקה שערכה גרטנר אותרו חמש סיבות לכישלון עסקות מיקור חוץ מחוץ לגבולות המדינה. האחת היא אי מימוש החיסכון בעלויות עקב עלויות טיסה גבוהות והעברת מנהלים לפיקוח על הפעילות החדשה. השנייה היא אובדן פרודוקטיוויות, השלישית היא מחויבות נמוכה של עובדים ותקשורת לקויה בין עובדים למעבידים. הרביעית היא הבדלי תרבויות והחמישית היא חוסר ניסיון בביצוע מיקור חוץ בחו"ל והיעדר מוכנות בארגון.



למרות האזהרות, רכישת שירותים ומוצרים ממקורות חוץ גלובליים נמצאת היום בצמיחה. בגרטנר צופים כי עד 2007, ההוצאות על מיקור חוץ באמצעות מקורות גלובליים יהיו גבוהות מ-50 מיליארד דולר.



חברות רבות ממהרות לבצע עסקות מיקור מחוץ לגבולות המדינה כדי להשיג יתרון תחרותי בעלויות ובפרודוקטיוויות. בגרטנר העולמית פיתחו מודל בשם Go No Go, המאפשר ליצור עקומת עלות/תועלת שתבחן אם כדאי להעביר פעילות למזרח הרחוק או למקומות אחרים בעולם. בגרטנר מציינים שעם תכנון ומחויבות נכונים, עסקות מיקור חוץ בחו"ל יכולות להניב יתרונות רבים.



ישראל נפגעת מצד אחד ממיקור חוץ בחו"ל, מאחר שמשרות שהיו יכולות להיפתח כאן עברו להודו ולמדינות הגוש המזרחי, אך מצד שני ישראל בעצמה מעוניינת להיות מוקד לעבודות מיקור חוץ של ארצות כמו ארה"ב או בריטניה שבהן העסקת כוח אדם יקרה יותר על ידי הקמת מרכזים מתאימים בירושלים, שיעסיקו כוח אדם זול יותר - אוכלוסיות של חרדים וערבים. לכן, מי שעסוק במימוש חלום הפיכת ירושלים כמוקד למיקור חוץ, צריך לקחת בחשבון היטב את אזהרות גרטנר, כדי שהפרויקט יצליח בעתיד.